מאגרי האופציות לעובדים עשויים להתרוקן תוך שנתיים

מאת מארק שוונהאוזר



בלחצם של משקיעים, מחוקקים ורשויות פיקוח, נסוגו מרבית חברות הטכנולוגיה ממדיניות חלוקת האופציות הנדיבה והחלו לבדוק אפשרויות לפיצוי מנייתי מסוג שונה, כך מלמד סקר חדש של דלויט אנד טוש.



האופציות לא חדלו מלשמש כמטבע לא רשמי בעמק הסיליקון, אומרים מומחים. אולם הסקר מדגיש כי לחץ המשקיעים, הניסיון לרסן את שכר הבכירים ושינויים צפויים בכללי החשבונאות, הפכו את התקופה הנוכחית לצומת דרכים בהיסטוריה של האופציות.



לא רק שרוב חברות הטכנולוגיה מחלקות פחות אופציות, רבות מהן גם נסוגות מתוכניות נרחבות שהפכו לסטנדרט, לפיו מחולקות האופציות לכל הדרגים בכוח העבודה. 75% מהחברות הזהירו כי תוך שנתיים יאזל מלאי האופציות שלהן, אלא אם בעלי המניות יתירו להן לחדש אותו. לפי חוקים חדשים שקבעו הבורסות, על בעלי המניות לאשר את כל תוכניות האופציות, ומכיוון שאלה חוששים מדילול החזקותיהם, צפוי שיתנגדו.



"אם בעלי המניות לא רוצים ש'תבזבז' את המניות האלה, אתה חייב לעשות משהו", אומר מייקל קסנר, שותף במחלקת ההון האנושי של דלויט אנד טוש. "זה הגיוני שחברות מקצצות במענקי האופציות".



הסקר מלמד ש-73% מן החברות הבורסאיות צימצמו או מתכננות לצמצם את כמות האופציות שיחלקו ב-12 החודשים הבאים. מהן, שישים אחוז אומרות שהקיצוצים יורגשו על ידי כל, בלא קשר לדרגתם. אך למעלה משליש מן החברות אומרות שהקיצוצים ישפיעו בעיקר על העובדים הזוטרים.



למעלה ממחצית מהחברות אמרו בנוסף שהן מצמצמות את היקף הזכאות לאופציות.



"לא הייתי אומר שעידן האופציות המנייתיות חלף", אומר מייקל בנקוביץ', יועץ לענייני שכר ב- Mellon's Human Resources & Investor Solutions. "אך מה באשר לתוכנית המקפת במסגרתה זוכים כולם באופציות? אני סבור שזו הגיעה לקצה. החברות הפכו הרבה יותר ממוקדות וסלקטיוויות בנוגע לזכאות לאופציות.



"עוול כלכלי"



ג'וזף בלאזי, פרופסור באוניברסיטת ראטגרס, מזהיר כי קיצוץ באופציות לעובדים הזוטרים במקביל לתגמול כזה עבור מנהלים בכירים הוא "עוול כלכלי נגד אנשים עובדים מן השורה". הוא מקווה כי חברות כמו אינטל וסיסקו ינסו לקבל את אישור בעלי המניות לחלוקת אופציות לכל רוחב החברה, וכי לא ייכנעו ללא קרב.



"למרבה הצער, אנו חוזים כאן במרוץ אל התחתית", אומר בלאסי, שכתב במשותף את "In the Company of Owners", ספר שעוסק בהתפשטותן של תוכניות האופציות רחבות הבסיס. "קל מאוד לנסות לרצות במהירות את בעלי המניות ... אבל זוהי שגיאה. מדובר בחוסר יושרה אינטלקטואלית ובמדיניות אווילית".



חרף ההשלכות האפשריות, אפשר שלא ניתן יהיה לעצור את גל השינויים. חברות מובילות בעמק הסיליקון, מאדובי סיסטמס ועד יאהו, החלו "לסגור את השיבר". בשבוע שעבר אמרה אורקל לבעלי המניות שלא רק שהיא מעניקה מספר קטן יותר של אופציות, אלא שהיא בוחנת "מכשירים מנייתיים" שיוכלו להחליף את חלק או את כל תוכניות התגמול באופציות.



שינויים מתרקמים



הסקר של דלויט מספק עדות מקפת למגמות המתהוות. בין עיקרי הסקר, שכלל 196 חברות בורסאיות ופרטיות, בהן 175 מתעשיית הטכנולוגיה:



60% ציינו את החוקים החשבונאיים המשתנים כגורם העיקרי המשפיע על תוכניות האופציות - ו-20% דירגו אותם במקום השני. בחודש ספטמבר אמרה הוועדה לתקינה חשבונאית שהיא זקוקה לזמן נוסף לניסוח חוקים שיידרשו מחברות לדווח על אופציות מנייתיות כעל הוצאות. היא מתכננת לפרסם חוק טנטטיבי ברבעון הראשון של 2004 וחוק סופי ברבעון השלישי.



רבים הסיכויים שעובדים חדשים יחושו במדיניות היד הקפוצה יותר מאחרים. מקרב החברות שאמרו כי הן מתכננות לצמצם את זרם האופציות, 26% מן החברות הבורסאיות ו-38% מן החברות הפרטיות אמרו שעובדים חדשים יקבלו מספר קטן יותר של אופציות.



מקרב חברות הטכנולוגיה, אמרו קרוב לשלושה רבעים כי הן שוקלות - או מוכנות לשקול - חלופות לאופציות מנייתיות. האפשרויות הפופולריות ביותר היו מניות מוגבלות או מניות המבשילות במועד מאוחר או מוצמדות לאמות מידה ביצועיות.



קרוב לשני שלישים יבצעו שיפוץ כללי בתוכניות רכישת המניות של עובדיהן, או ESPP, אם הוועדה לתקינה חשבונאית תדרוש שהן יירשמו כהוצאה בדומה לאופציות מנייתיות. קרוב למחצית יפחיתו את ההנחה שהן מעניקות לעובדים ברכישת מניות וקרוב לרבע מאיימות לבטל לחלוטין את התוכניות.