ביהמ"ש הרשיע את עו"ד פנחס נרקיס בעבירות של גניבה והפרת אמונים

שופט בימ"ש המחוזי בחיפה, ראיק ג'ורג'יה, הרשיע שלשום את עו"ד פנחס נרקיס, מי שהיה סגן ראש עיריית חיפה, וכתב מספר לא מבוטל של ספרים משפטיים, ב-6 מתוך 7 האישומים שיוכסו לו בכתב האישום שהוגש כנגדו בשנת 1998, לגבי פעולות של גניבה שביצע מעיזבון לקוחה שהיה תחת ניהולו.



כתב האישום כנגד נרקיס הוגש בשנת 1998, וכלל 7 אישומים שכללו 26 עבירות של גניבה בידי עובד ציבור ועבירות של מרמה והפרת אמונים.



המדובר בפרשה שהחלה בשלהי שנת 1995, כאשר התבקש ע"י חבר נעוריו, יורם לנדסקרונר, לנהל את עזבונה של אמו שנפטרה. נרקיס מונה בינואר 1996 למנהל העזבון שהיקפו היה כמיליון דולר ובו היתה גם דירת מגורים של המנוחה.



נרקיס פתח חשבון עזבון בבנק פאג"י ושם ריכז את כספי העיזבון. במהלך שנת 1996 פנתה אשתו של יורם לנרקיס לבדוק את מצב העיזבון ואז התברר כי מחשבון העזבון נעלמו כספים. בעקבות זאת מונה מנהל עזבון חדש שהגיש תלונה כנגד נרקיס למשטרה.



מכתב האישום שהוגש כנגד נרקיס בשנת 1998 נטען כי במהלך התקופה בה שימש כמנהל העיזבון הוא הוציא מחשבון העיזבון ונטל לכיסו למעלה מ-2 מיליון שקל, וכמו כן, הוא מימש הדירה, ונטל לכיסו את התמורה שניתנה בעדה1
.
נרקיס הואשם, בין השאר כי העביר את הכספים שהיו בחשבון העזבון בנק פאג"י לחשבונותיו הפרטיים בבנק דיסקונט, וניצל את הכספים הללו לקבל הלוואות ואשראים בשני הבנקים לצרכיו האישיים. בין השאר נטען כי נרקיס העביר את כספי העזבון לבנק דיסקונט מאחר והיה בקשיים כלכליים בבנק שם נוהלו חשבונותיו האישיים וחשבון שותפות עורכי הדין שלו.



נרקיס הכחיש לכל אורך התנהלות ההליכים כ-3.5 שנים את החשדות שיוחסו לו וטען כי שותפו למשרד עו"ד בני ויניק ז"ל ביחד עם מנהלי הבנקים הם אלו שעשו יד אחת משיקולים שלהם להעברת כספי העיזבון לחשבונותיו הפרטיים כאשר הוא היה טרוד בעניינים ציבוריים, וריצה לרשות העיר חיפה והוא למעשה קורבן של אותה קנוניה. נרקיס האשים את המשטרה והפרקליטות כי לא חקרו כראוי את אותם אנשים ובחרו להעמיד לדין את האדם הלא נכון. השופט דוחה כבר בתחילת פסה"ד את טענותו זו של נרקיס .



השופט כאמור מרשיע את נרקיס בכך שהעביר כספים מתוך העזבון לחשבונותיו הפרטיים בדיסקונט ודוחה את טענותיו כי לא הוא נתן את ההוראה לעשות כן וכי מנהלי הסניף בדיסקונט עשו זאת מתוך מטרה לכסות יתרות חובה שנצברו בחשבונתיו ללא ביטחונות.



על דרכו של נרקיס לבצע את פעולותיו בבנק באמצעות הוראות טלפוניות אומר השופט כי לדעתו הדבר בוצע משום שנרקיס ידע כי הבנק אינו עורך שום טופס בכתב המאשר פעולה שכזו, ואינו מחתים אותו על כך גם בדיעבד, ולכן הוא עשה זאת כך שאם תתעורר בעיה בעתיד הוא יוכל להעביר את האשמה לכתפי אחרים.



השופט מרשיע את נרקיס גם בעבירה אחת של לקיחת הלוואה של 500 אלף שקל לשימושו האישי בחשבון העזבון בבנק פאג"י תוך שהוא מתרץ זאת בצורך לחלק כספים ליורשים. נרקיס טען כי מנהל הסניף זייף מסמכים של מתן הלוואות כדי להצדיק מעשים שעשה, אך השופט דוחה את הטענה. אם זאת מזכה השופט את נרקיס מ-6 הלוואות נוספות שלכאורה ניטלו בחשבון וזאת מחמת הספק.



גם לעניין הפקדת תמורת מכירת הדירה בסך 85 אלף דולר בחשבונות המשרד מרשיע השופט את נרקיס. נרקיס טען כי כלל לא טיפל במכירת הדירה וכי את הפקדת הכספים הללו ביצע עו"ד ויניק על דעתו בחשבון. השופט קובע בעניין זה כי ויניק קיבל את ההוראות להפקיד את הכספים בחשבון המשרד מנרקיס.



השופט מזכה את נרקיס מאישום נוסף של אי העברת סכום של כ-41 אלף שקל שקיבל כיתרת דמי כניסה של המנוחה למעון לחשבון העזבון.השופט אומר כי אינו יכול לקבוע מעבר לכל ספק סביר כי השיק אכן הופקד ונפרע על ידי נרקיס.
השופט מקדיש פרק בפסק דינו למהימנותו של נרקיס שם הוא אומר כי "הניסיון של הנאשם להטיל אחריות על מה שקרה לו על כל העולם רק מצביעה על כך שלפנינו אדם שאינו בוחל באמצעים כדי להגיע למטרה שלו".



כאמור השופט מרשיע את נרקיס במרבית העבירות שבכתב האישום, כולל עבירות של הפרת אמונים של עובד ציבור. בעניין זה קובע השופט כי אין ספק שנרקיס בהיותו מנהל עזבון שמונה על ידי ביהמ"ש הוא עובד ציבור ובביצוע הגניבה הוא הפר אמונים הן כלפי המדינה שמינתה אותו לתפקיד והן כלפי היורשים של המנוחה. גזר הדין של נרקיס יינתן במועד מאוחר יותר.