לשכת עורכי הדין בתגובה לבג"ץ: אין לאפשר לעורכי דין לעסוק בראיית חשבון

הארץ
ltpgt
מאת אליסה אודנהיימר
lt/pgt

ltpgt
קיים ניגוד עניינים אינהרנטי בין מקצוע עריכת הדין לראיית החשבון, ולכן אין לאפשר לעורכי דין לשמש כרואי חשבון פעילים - כך טוענת לשכת עורכי הדין בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ.
lt/pgt

ltpgt
בעתירה שהוגשה על ידי עו"ד עדי כהן, מבקש העותר לעסוק בראיית חשבון במקביל לעיסוקו בעריכת דין. העותר טוען, בין היתר, כי האיסור הקיים בחוק לשכת עורכי הדין לעסוק במקביל בשני המקצועות מנוגד לחוק יסוד: חופש העיסוק.
lt/pgt

ltpgt
הלשכה טוענת בתגובתה, שהוגשה באמצעות עו"ד אייל רוזובסקי, כי אף אם הסעיף מנוגד לחוק יסוד: חופש העיסוק, הוא נותר בתוקפו בכל מקרה, לפחות עד 14 במארס 2002, על פי הוראות המעבר של חוק היסוד.
lt/pgt

ltpgt
לטענת הלשכה, אין סתירה בין חוק היסוד לבין חוק לשכת עורכי הדין. זאת, מכיוון שהחוק קובע כי ניתן לפגוע בחופש העיסוק, "בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה".
ltbgt
רואה חשבון הוא איש אמונים של הציבור
lt/bgt
הלשכה טוענת כי המקרה הנוכחי הוא מקרה כזה: האיסור על עורכי דין לשמש כרואי חשבון פעילים היא הוראה מפורשת בחקיקה ראשית. בנוסף, המחוקק ראה בראיית חשבון, ורק בראיית חשבון, מקצוע שלא עולה בקנה אחד עם עיסוק פעיל בעריכת דין.
lt/pgt

ltpgt
המחוקק לא הותיר עניין זה לשיקול דעתה של לשכת עורכי הדין, וקבע את האיסור קטגורית, בחקיקה ראשית. זאת בניגוד לעיסוקים "שאינם הולמים את כבוד המקצוע", שהושארו לשיקול דעתה של הלשכה.
lt/pgt

ltpgt
הלשכה מצטטת בתושבתה את דברי ח"כ זרח ורהפטיג, משנת 1961, בהביאו את הצעת חוק לשכת עורכי הדין להצבעה בקריאה שנייה. ורהפטיג הסביר כי רואה חשבון הוא איש אמונים של הציבור ושל רשויות המדינה, ועורך דין הוא קודם כל איש אמונים של הלקוח - בג"ץ 68/01.
lt/pgt