קליין על רקע מדד ספטמבר המפתיע: "לא קיימת סכנת דפלציה בישראל"; "2003 מסתמנת כשנת מפנה במשק"

מאת אמיר טייג והרצל לקס



"כל עוד נראה שהאינפלציה נמוכה ונמצאת ביעד הרב שנתי, וכל עוד לא יהיו אי סדרים בשוק המט"ח ושוק האג"ח, נמשיך ונוריד את הריבית" - כך אומר נגיד בנק ישראל, דוד קליין, בכנס המרכז הישראלי לניהול.



על רקע מדד חודש ספטמבר המפתיע, אומר הנגיד כי "לא קיימת סכנת דפלציה בישראל, לא מצד ירידת המחירים ולא מצד ירידת התפוקה".



קליין אומר כי אין בארץ ירידת מחירים ואין ירידת תפוקה, ולכן קיים תהליך של יציאה מהמיתון לקצב צמיחה איטי.



קליין מחמיא לממשלה ומדגיש כי לשינוי המדיניות - עם הקמת הממשלה החדשה בראשית השנה - יש תרומה חשובה למפנה, ועוד יותר - לחיזוק יסודותיו של המשק, שהוא תנאי הכרחי לכך שהשיפור יימשך.



הנגיד הודף את הביקורת בנוגע לאי עמידה ביעד יציבות המחירים בשנת 2003: "אי אפשר לראות בצורה ודאית את תוואי התפתחות האינפלציה. פיגוע או מבצע כחומת מגן לא ניתנים לחיזוי. גם התפתחות שער החליפין והשפעתו על המדדים קשים לחיזוי".



"אנו מנהלים מדיניות על רקע גורמי אי ודאות אלה - ולפיכך מתמקדים בהשגת יעד יציבות מחירים לאורך הזמן ולא בשנה קלנדרית מסוימת".



הנגיד מוסיף כי הורדה דראסטית של הריבית כתוצאה ממדד שלילי נקודתי כדוגמת מדד ספטמבר - כמחצית האחוז - כדי לא לפספס יעד של שנה קלנדרית, יגרום לזעזוע בשוק ההון ובשוק המט"ח.



"צמיחה דרך היצוא היא רעיון ישן וטוב. היתה לו יותר עצמה בעבר, כשסבלנו מרזרבות מט"ח ומגירעון במאזן התשלומים - בעיות שאינן קיימות כיום". "לדעתי, אין מקום במשק הישראלי למשטר של עידוד יצוא ישיר. יש לדאוג כי היצוא יהיה תחרותי בעולם ואת זה נשיג באמצעות יציבות מחירים, שוק מט"ח תקין והקטנת הסקטור הציבורי", אומר קליין.



"היצוא הוא עדיין המנוע החשוב ביותר לצמיחה אך לא צריך לטפל בו באמצעות הזרקות כספים נקודתיות".



"מתרבים האינדיקטורים לכך ש-2003 מסמנת מפנה במשק הישראלי בה תירשם לאחר שנתיים של צמיחה שלילית צמיחה חיובית אם כי נמוכה, וקיים סיכוי לא מבוטל שמגמת השיפור תימשך גם ב-2004".



"אנחנו לא חייבים להשלים עם ירידה בתוצר. גם במצב בטחוני הנוכחי אפשר להשיג צמיחה חיובית לנפש - כלומר צמיחה שנתית של מעל 2.5%".



"כשמדברים על צמיחה, אנו בבנק ישראל חושבים קודם על השקעות בתשתיות. המשימה על סדר היום - השקעות בתשתיות בסדר גודל של מאה מיליארד שקל על מנת להקטין את הפער מול חו"ל, צריך לפרוס השקעות אלה על פני 4-5 שנים כאשר המימון צריך לבוא מכיוון שוק הון חוץ בנקאי שצריך עדיין לפתח אותו". אומר קליין. "צעד גדול שנעשה בתחום המימון החוץ בנקאי הוא הוצאת קרנות הפנסיה לשוק ההון".



הנגיד זוקף לפחות חלק מהשיפור לזכות השינוי האיטי בהשפעת שני הגורמים העיקריים אשר דחפו את המשק למיתון. מחד, מדינות שונות בעולם, ובעיקר ארה"ב, אשר הולכות ומתאוששות מהשפל שפקד אותן בראשית העשור, גורם המעודד את היצוא הישראלי. מאידך, השפעת הסכסוך עם הפלשתינאים על הצריכה הפרטית, ובמידה מוגבלת - גם על ענפי התיירות והמסחר, פחתה לעומת השנתיים האחרונות.



קליין קורא לממשלה להטיל על בנק ישראל, בתיאום עם משרד האוצר, להביא לממשלה, תוך פרק זמן קצוב, הצעת תיקון לחוק בנק ישראל אשר תהא מבוססת על המלצות ועדת לוין וסטנדרטים בינלאומיים מקובלים. כדי למלא אחר מצוות החוק הנוכחי, לדבריו, יש למנות לוועדה המייעצת את אלה אשר יכולים לתרום לברור סוגיות העומדות על סדר היום הלאומי - בתחומים כלכליים, חברתיים ויציבותיים, מועמדים אשר נקיים בעליל מניגודי עניינים.