הון סיכון ופילנתרופיה הם מושגים שלא מופיעים בדרך כלל במשפט אחד, ואפילו לא בכתבה אחת. אבל יש יוצאי דופן. למשל, מייסד קרן פרטק הבינלאומית - המנהלת 850 מיליון יורו בצרפת, קליפורניה וישראל. וינסנט ורום, יהודי מצרפת, החליט השנה להקים בישראל ארגון שישקיע ביזמים חברתיים, בשם ISEP.
"אני לא רוצה שהפרויקטים של ISEP יכניסו כסף ואסור שהיזמים יגייסו מאתנו הון בשביל להרוויח מזה. מהפרויקטים האלה לא יצאו מיליונרים" - כך אומר וינסנט ורום, ממנהלי ההון סיכון הבולטים בעולם.
ורום מדבר בהתלהבות רבה על חברות הסטארט-אפ החדשות שהוא בודק את ההשקעה בהן. "קיבלנו בתוך שבועיים 45 תוכניות עסקיות לפרויקטים, אבל רק 16 מהן עברו את הסינון הראשוני. הן עוסקות בחינוך, בטיפוח מיעוטים ובאיכות הסביבה", הוא ממשיך.
חברות הסטארט-אפ עליהן מדבר ורום בהנאה כזו אמנם לא יניבו למשקיעים בהם רווחים כספיים, אך ורום וחבריו מקווים כי הם יראו גם פה אקזיטים. "אם בתוך שלוש שנים הפרויקטים לא יעמדו על הרגליים, אנחנו נמחק אותם. האקזיט שלנו יהיה כשהפרויקטים לא יצטרכו יותר עזרה מאתנו", הוא אומר.
הפרויקטים עליהם מדבר ורום בתקווה כה גדולה הם ההפך הגמור מחברות הסטארט-אפ שהוא מחפש בדרך כלל להשקעה בתור אחד ממנהלי קרן פרטק. ורום חולם על עמותות ופרויקטים חברתיים ברמת הרעיון, או שלב הסיד כפי שקוראים לו בתעשייה, שבונים אותם כמו חברות סטארט-אפ במטרה להציע שירותים לקהילייה.
ורום, שחי בעשורים האחרונים בקליפורניה, מאמין כי את מודל ההשקעה של קרנות ההון סיכון אפשר ליישם גם בפרויקטים חברתיים. לדבריו, "מדובר באותו מודל המתבסס על יזמות, רק שהפעם מדובר ביזמות חברתית ולא עסקית. היזמים מציעים רעיון ושולחים תוכנית עסקית לשנים הקרובות עם יעדים, מטרות, מצב השוק העתידי ודרכים לביצוע. לאחר סינון ראשוני מתבצעות בדיקות היתכנות של התוכניות ומתוכן נבחרים כמה פרויקטים והיזמים מקבלים תקציב להתחיל את המיזם. כמו בקרן הון סיכון רגילה, היזמים מקבלים תמיכה יומיומית המבוססת על ניסיון ועל רשת הקשרים של הקרן".
לפני 20 שנה החל ארגון אשוקה הפועל בוושינגטון ביזמות חברתית במתכונת הדומה ליזמות טכנולוגית. זהו מודל פילנתרופי ייחודי שמאפשר למשקיעים להיות מעורבים במגוון מיזמים חברתיים, לסייע מעבר להשקעה ההונית ובעיקר להעביר את הניסיון שצברו בעסקים לפעילות חברתית.
עד היום צמחו במסגרת אשוקה האמריקאית כ-700 פרויקטים חברתיים במודל זהה: מתן תמיכה כספית ליזם בגובה של שכר שנתי כדי שיוכל להתחייב לפעילות מלאה במיזם, ותמיכה הדוקה של אנשי העסקים בארגון בבניית הפרויקט, מימוש התוכנית המקורית, התאמתה למציאות ואיתור מקורות מימון ועובדים.
שידוכים בין יהודים
ב-2000 הקימה קבוצה של יהודים בארה"ב ארגון דומה בשם ג'ושועה, המחפש יזמות חברתית בקרב הקהילה היהודית. ורום היה בין המייסדים של הארגון שהשקיע בפרויקטים כמו אתרי שידוכים בין יהודים ללא מטרות רווח, עיתוני קהילה ומסגרות חברתיות. בהמשך הקים ורום ארגון דומה בקהילה היהודית בצרפת בשם עזרא ונצ'רס, שבמסגרתו הוקמו עד כה 22 פרויקטים.
ורום הציע לשלב את IVN, רשת של אנשי היי-טק בישראל וקליפורניה, בהקמת ארגון ישראלי שיפעל לפי המודל של אשוקה. "חברי IVN מחפשים אפיקים לתרומה חברתית שאינה רק פיננסית, וזה התאים להם", מספר ורום. "אריק בן חמו, מנכ"ל 3COM ומראשי IVN, הציע יחד אתי לעמי אמיר, השותף הישראלי שלי בפרטק ומי שניהל את רדויז'ן, לעמוד בראש הארגון - והוא נענה".
לדברי ורום, בשנת הפעילות הראשונה המתוכננת ל-ISEP יתמוך הארגון בשני פרויקטים בלבד. "היזמים שיעברו את הסינון יקבלו מ-100 חברי IVN את כל התמיכה והליווי, וייחשפו לרשת הקשרים בתעשייה שיכולים לסייע להם - אם בטכנולוגיה הקשורה לחינוך ואם במכשור רפואי המיועד לקשישים. כל יזם יקבל 20 אלף דולר שיאפשרו לו להתרכז בפרויקט. את יתר הסכומים יגייסו היזמים בעזרת IVN, אבל לבד. בדיוק כמו שיזמי חברות סטארט-אפ מגייסים הון. אם הרעיון יראה התקדמות, נתמוך בו לאורך שלוש שנים עד שיעמוד על הרגליים. בשנה הבאה אנחנו כבר רוצים להשקיע ב-10 פרויקטים. התפישה שמובילה אותנו במודל ההון סיכון מעדיפה איכות על פני כמות וגיוון. לכן לא נשקיע בעשרות מיזמים, אלא רק במיזמים שנוכל לתמך בהם ולסייע להם בצורה הגיונית".
ורום מספר כי חלק מהבקשות שהופנו אליו בשבועיים האחרונים, מאז החל הפרויקט, אינן חברתיות, אלא עסקיות. "אנשים מתבלבלים לגבי מטרות הארגון ואנחנו מקבלים גם הצעות לתמוך בעסקים כמו מסעדות, שאינן נמצאות בסדר היום החברתי שלנו".
מודל היזמות החברתית מצטרף לפרויקטים חברתיים ומסגרות לתרומות אחרות הפועלים בתעשיית ההיי-טק וההון סיכון בישראל. הבולטת שבהם היא קרן תמורה שהקימו ידין קאופמן מקרן וריטאס ומנהלי הון סיכון נוספים. תמורה מתבססת על רעיון שמחייב את התורמים לפחות פעילות, אם כי גם הוא מתבסס על מודלים בעולם העסקים. המעורבים בתמורה, חברות סטארט-אפ וקרנות הון סיכון, תורמים אחוזים מהמניות שלהם לקרן. מניות אלה נהפכות למזומנים בעת הנפקה או מכירת החברה - ועל כן תלויות גם ברווחת התורמים ובשינוי באקלים הכלכלי.
דווקא הצרפתים לחצו לחזור לישראל
בתחילת השנה, לאחר שנעדרה מהשוק הישראלי במשך שבע שנים, שבה פרטק להשקיע בישראל וביצעה השקעה ראשונה בחברת הסטארט-אפ רידאקס (Redux), ומאז ביצעה השקעה נוספת בחברת ג'אנגו. פרטק שהוקמה ב-82' מנהלת כספים בכמה קרנות ומחזיקה במשרדים בפאריס וקליפורניה. בתחילת שנות ה-90 נמנתה הקרן עם המשקיעים הזרים הבודדים שהשקיעו בישראל, והיתה בין המשקיעים בחברות מרקורי אינטראקטיב, פריסייס ובריזקום (כיום אלוואריון). ואולם מאז 96' לא ביצעה אף השקעה בישראל.
וינסנט ורום, שהקים את הקרן ב-82' ונמנה עם מנהליה, אומר כי ישראל היא אחד המרכזים העיקריים של הקרן בחיפוש אחר טכנולוגיות. "אנחנו מתכוונים להשקיע בחברות ישראליות 20%-15% מתוך כ-100 מילי
מייסד קרן פרטק מקים בישראל קרן להשקעות במיזמים חברתיים
עודד חרמוני
26.10.2003 / 9:41