קליין תוקף את החלטת הממשלה: רוב חברי הוועדה הם נושאי משרה בגופים עסקיים שלא יהיו נקיים מניגוד עניינים

"הרכב הוועדה המייעצת שיקף, במקורו, את דרך עשיית המדיניות הכלכלית בעשורים הראשונים לקיום המדינה. הממשלה ניהלה את המשק, לפרטי פרטים, בעזרת בנק ישראל, הבנקים המסחריים ואירגונים של מעסיקים ועובדים, ובוועדה המייעצת כיהנו נציגי מגזרים. צורת ניהול זו הביאה את המשק לעברי פי פחת בשנות ה-80". כך אומר הבוקר נגיד בנק ישראל, דוד קליין, בישיבת הממשלה שאישרה את הקמת הוועדה המייעצת לבנק ישראל.



יו"ר הוועדה יהיה אהרון פוגל, ובתפקיד סגן יו"ר הוועדה יכהן יעקב שיינין. שאר החברים בה: ויקטור מדינה, שלמה נחמה, עודד טירה, אריה מינטקביץ', יעקב נאמן, אוריאל לין, מירנה ג'האשן, יעל מוריץ וגליה מאור.



כידוע, בנק ישראל מתנגד למינוי הוועדה, במיוחד בהרכב המוצע ע"י האוצר, בטענה כי חברי הוועדה המוצעים סובלים מניגוד עניינים מובהק הנובע מהיותם נציגיו של הסקטור הפרטי, המושפע ישירות משינויים בריבית.



בבנק ישראל מציעים, במקום מינוי הוועדה, את שינוי חוק בנק ישראל ומינוי ועדת נגידים אשר תחליט בעצמה על מדיניות הריבית, בהובלת הנגיד.



ההתנגדות העקרונית של בנק ישראל והבנקים המרכזיים בעולם להקמת ועדות שיתנו דריסת רגל לממשלות בקביעת מדיניות הריבית אינה חדשה. הרכב הוועדה, לטענת קליין, יוצר מעבר לדריסת רגל שתקבל הממשלה בתחום זה נותן דריסת רגל לגורמים בגופים עסקיים פעילים בשרשרת קבלת ההחלטות של הבנק המרכזי.



"מרבית חברי הוועדה, בהרכב המוצע, הם נושאי משרה בכירים בגופים עסקיים פעילים, או יועצים ונותני שירותים להם. חלק מהם, ולא רק הבנקאים, הם בני שיח מול מחלקות שונות של בנק ישראל בתוקף עיסוקם ועסקיהם. יש להם, לכן, עניין ישיר, מוסדי ואישי, בנושאים המטופלים ע"י בנק ישראל. אין כל אפשרות כי בנסיבות אלה, עצתם תהיה נקייה מניגודי עניינים".



קליין הוסיף כי בהרכב הוועדה אין ייצוג לגורמים שאינם קשורים בטבורם לגופים העסקיים הגדולים, קרי אנשי אקדמיה בכירים, מומחים בנושאים חברתיים ושוק העבודה, מגזר הצרכנים ומשקי הבית וכן גורמים מובילים בתחומים טכנולוגיים.



"בכל מקרה, כאשר דברים אמורים במדיניות מוניטרית, קיומו של גוף מייעץ אינו מקובל בבנקים מרכזיים בעולם. כדי שהבנק המרכזי של ישראל לא יהיה חריג בנוף הבינלאומי יש צורך לתקן את חוק בנק ישראל על פי המלצות ועדת לוין וסטנדרטים בינ"ל מקובלים. תיקון זה מייתר את הצורך בוועדה מייעצת. אנחנו מציעים לממשלה ללכת בדרך זו ולהטיל על בנק ישראל, בתיאום עם משרד האוצר, להביא לממשלה תיקון מתאים לחוק בנק ישראל".



"בינתיים, אם בכל זאת ממנים ועדה מייעצת אזי כדי להמשיך ולקיים את בנק ישראל כאחד העוגנים המרכזיים של היציבות במשק הישראלי, יש לבחון בקפדנות את הרכבה. במיוחד יש לשקול את מועמדותם של אלה אשר עסקיהם או תפקידם מחייבים אותם, בפועל או בכוח, לעמוד בקשר עם בנק ישראל, וכן של אלה אשר מדיניות בנק ישראל היא משמעותית לעסקיהם; ולמנות במקומם אחרים הנקיים בעליל מניגודי עניינים, ובעלי יכולת מקצועית ואישית למלא באמונה את תפקידם כיועצים לבנק המרכזי, בנושאים העומדים במרכזו של סדר היום הלאומי".