הרישול הכפול - חלק א': עברית שפה קשה

שלומי גולובינסקי
ltpgt
ברשות ניירות ערך ובבורסה של תל אביב נוהגים בעת האחרונה להתגאות לא מעט בנפלאותיו של הרישום הכפול. תקנות הרישום הכפול, שמאפשרות לחברות כמו מג'יק , טאואר , סאיטקס ושאר כוכבות ישראליות בדימוס, להירשם בהינף יד למסחר גם בתל אביב, היו אמורות להפיח רוח חיים בשוק ההון המקומי הרדום.
lt/pgt

ltpgt
האם המניות הללו אכן הפיחו חיים או לא? הפעם לא נדון בכך, אולם נראה, לפחות מכמה אספקטים, כי הרשויות לא ממש עשו עבודה מושלמת. עצם העובדה שעופות מוזרים כמו פוליקום הסתננו לבורסה רק בכדי לחסוך את הצורך לפרסם תשקיף לקראת השלמת רכישת אקורד , רומזת על כך שתקנות הרישום הכפול יוצרות במקרים מסוימים מצבי אבסורד.
ltbgt
פרסומים בשפה האנגלית
lt/bgt
לצד זאת, מתברר כי אחת הנקודות הכי בעייתיות בתקנות הרישום הכפול היא הפטור הגורף שניתן לחברות ישראליות מחו"ל שבאות להירשם בתל אביב, לפרסם הודעות ודו"חות כספיים בשפה העברית. כך יוצא, שחברה כמו טאואר פירסמה בשבוע שעבר דו"ח על רכישת ציוד למפעל החדש שלה ב-150 מיליון דולר, בהחלט ידיעה מעניינת על עסקה בסכום נכבד. אלא מה? כל הדיווח על העסקה פורסם בשפה האנגלית.
lt/pgt

ltpgt
למשקיע הממוצע, ולמספר לא קטן של ברוקרים, יש קושי לא קטן להתגבר על מכשול השפה, ולקרוא את הדו"ח במלואו, כפי שהוא מופיע באתר האינטרנט החדש של הבורסה, שגם הוא מקור לא קטן לגאוה מצד הבורסה (www.maya.tase.co.il).
lt/pgt

ltpgt
רשות ניירות ערך והבורסה של תל אביב עודדו את תקנות הרישום הכפול מתוך כוונה לעודד ולהקל על חברות ישראליות להירשם למסחר בישראל. במסגרת זו, מאפשרות הרשויות לחברות לדווח על פי כללי הדיווח האמריקאים, מבלי הכרח להכפיף את הדו"חות לתקני החשבונאות הישראלים.
lt/pgt

ltpgt
התקנות הללו חלות גם על חברות תל אביביות 'ותיקות' שנסחרות גם בנאסד"ק כמו טבע נייס ופורמולה . התוצאה היא, שאת אזהרת הרווח השנייה החמורה של נייס יכלו לקרוא רק מי ששולטים ברזי השפה האנגלית. מי שלא, נאלץ להסתפק בדיווחים בעיתונות. הדבר חמור שבעתיים כאשר באים לבחון את הדו"חות הכספיים של החברות הללו, מפני שקריאת הדו"חות לעומק דורשת מיומנות גבוהה יותר בשפה. מי שאינו מכיר את המושגים החשבונאיים על בוריים, יתקשה, איפוא, לנתח בצורה אופטימלית את הדו"חות של החברות הישראליות בשפה האנגלית.
lt/pgt

ltpgt
בהקשר זה יש לציין כי החברות הישראליות הוותיקות שביקשו לעבור לשיטת הדיווח האמריקאית היו רשאיות לעשות כן רק לאחר שקיבלו את אישור אסיפת בעלי המניות שלהן, אך ספק אם 'המשקיעים הקטנים' בכלל טרחו להגיע לאסיפה או שהתאפשר להם להשפיע בה. הלא ברוב האסיפות הכלליות של חברות ישראליות נוכחים רק גופים גדולים, וכך נותרים בפועל מחוץ לתמונה שיקולים של משקיעים קטנים (הכוונה היא גם לציבור וגם למנהלי תיקים קטנים שאין להם משאבים לשגר נציגים לאסיפות כלליות).
ltbgt
הודעות חיוביות בעברית ושליליות באנגלית
lt/bgt
דוגמה טובה לעניין היא חברת נייס . זו ממהרת להוציא הודעות לעיתונות בעברית על חוזים לא משמעותיים עבורה (בהיקף של מאות אלפי שקלים), אך מנגד נמנעת מלפרסם את אזהרות הרווח שלה (שתיים במספר לרבעון הרביעי) בעברית. בנייס גם לא פירסמו דו"חות כספיים לרבעון הרביעי בעברית.
lt/pgt

ltpgt
דוברת חברת נייס, טל סופר, אומרת בתגובה כי החברה לא הספיקה להוציא הודעה בעברית על אזהרת הרווח השנייה שלה בגלל לוח הזמנים הצפוף אליו נקלעה. לדבריה, מאותה סיבה נייס גם לא הוציאה דו"חות שנתיים בעברית. באשר לשאלה מדוע הודעות חיוביות (כמו חוזים חדשים) דווקא כן יוצאים בגירסה עברית, היא משיבה ש"הכל עניין של תיזמון ושל יכולת החברה להוציא בצפיפות זמנים הודעות בשתי השפות".
lt/pgt

ltpgt
דוברת נייס מציינת עוד כי כעת אין כבר טעם לתרגם את הדו"חות של נייס שפורסמו לפני למעלה משבוע, אם כי המגמה היא שבעתיד (אולי כהשהדו"חות יהיו קצת יותר חיוביים -ש.ג.) יוצאו הודעות של החברה בעברית.
lt/pgt

ltpgt
ומה אומרים על בעיית השפה בבורסה בתל אביב. רונית הראל, סמנכ"ל בכיר בבורסה ומנהלת המחלקה הכלכלית, אומרת: "מטרת כללי הרישום הכפול היא לעודד את החברות לרשום את המניות למסחר בתל אביב, ולדעתנו, חשוב שחברות לא יהיו מחויבות בדרישות נוספות. במפורש חשבנו שניתן להעביר את הדיווחים באנגלית".
lt/pgt

ltpgt
הראל טוענת כי משקיעים ישראליים קנו וקונים מניות ישראליות בחו"ל, למרות בעיית השפה. הראל מציינת כי ההמלצה לפרסם הודעות ודו"חות באנגלית בלבד עלתה גם בהמלצות של ועדת ברודט שבחנה את נושא הרישום הכפול.
lt/pgt