חברת אפריקה ישראל החליטה להסתפק בגיוס של 200 מיליון שקל מתוך הביקושים של כ-220 מיליון שקל שהמוסדיים הזרימו בהנפקת האג"ח שהחברה ביצעה אתמול ושלשום. החברה הציעה למוסדיים איגרות חוב בשני מסלולים וכן כתבי אופציה להמרה ל-4%-6% ממניותיה. על הגיוס לעיל נכתב לראשונה ב-TheMarker ביום רביעי האחרון. שלשום דיווחה החברה כי בכוונתה לבצע גיוס בהיקף של 150-250 מיליון שקל.
איגרות החוב יונפקו כאמור בשני מסלולים, כאשר המסלול הראשון יהיה מובטח בשיעבוד של מניות דניה סיבוס ופקר פלדה (ביחס של 1.25 שקל מניות לכל 1 שקל אג"ח) והיתר יהיו בלתי מובטחות. במסלול הראשון הונפקו האיגרות כשהן נושאות ריבית של 5.15% ובמסלול השני (בלי הבטחונות) עם ריבית של כ-5.35%. הפדיון של האיגרות יהיה בשני המסלולים בתשלום אחד בעוד 5 שנים. במסלול הלא מובטח ניתנה למשקיעים אופציה לבצע פידיון מוקדם של האיגרות אחרי שנתיים. את הגיוס הובילו חברת כלל חיתום בראשות צחי סולטן, הבינלאומי חיתום ואומגה השקעות.
כתבי האופציה הונפקו כך שמשקיע שרכש מיליון שקל ע"נ אג"ח במסלול עם הביטחונות יקבל 1,223 כתבי אופציה עם מחיר מימוש של 818 שקל ולכל מיליון שקל ע"נ אג"ח במסלול הלא מובטח יוצמדו 1,235 כתבי אופציה עם מחיר מימוש של 810 שקל. מחירי המימוש לעיל גבוהים בכ-23%-24% ממחיר המניה היום בבורסה.
פעילים בשוק ציינו כי בצירוף של כתבי האופציה תוך הנחת שווי של כ-50% משווי בלק אנד שולטס לכתב האופציה ובהתחשב בהנחיות הבורסה וסטיית התקן המחושבת על ידי הבורסה, התשואה למוסדיים עומדת על כ-7.8%. משקיעים אחרים, שהשתמשו כפי הנראה בהנחות אחרות מסרו כי התשואה הנגזרת בהנפקה נעה סביב רמה של כ-10%.
בכלל בשוק וגם בעיתונות הכלכלית שרר בלבול לגבי התשואה בהנפקה (וזאת לנוכח התמחורים השונים של כתבי האופציה). בין הכותרות בעיתונים ניתן לציין את הכותרת ב"ידיעות אחרונות" מיום שני לפיה "לבייב מחדש את תוכנית הגיוס: ייאלץ לשלם למשקיעים כפליים מדנקנר וזלקינד" והבוקר בעיתון "הארץ" כי "אפריקה ישראל גייסה 200 מיליון שקל אבל אף אחד לא יודע באיזה ריבית". הבלבול לעיל נבע מהחלטת החברה לצרף להנפקה כתבי אופציה בלתי סחירים, וצירוף המחיר שלהם לתשואה של המשקיעים.
מנכ"ל אפריקה ישראל, פיני כהן, הביע אתמול סיפוק מהביקושים בהנפקה והדגיש כי רוכש האג"ח מקבל ערך מוסף עבור אחזקתו, הנובע משיערוך האופציה על פי B&S (בלק- אנד שולס) באופן חלקי או מלא, בעוד שלאפריקה ישראל האופציה למימוש אינה מהווה תוספת עלות לחברה מכיוון שאין בגינה התחייבות כלשהי.
סמנכ"ל הכספים של החברה אברהם מירון, ציין כי החברה רואה בניירות הערך שמכרה אג"ח להמרה, שכן כתבי האופציה והאג"ח הונפקו כמקשה אחת, הם אינם סחירים ולא ניתן למכור את כתבי האופציה בנפרד מהאג"חים. כך הרוכשים מקבלים סוכריה בדמות ההטבה הגלומה באופציה ואילו החברה, שכידוע אינה מדורגת על ידי חברת הדירוג מעלות, רואה בפניה ריביות נמוכות יחסית ולכתבי האופציה לא תהיה כל ביטוי בדו"חות הכספיים של החברה.
בשוק מעריכים כי ההחלטה על היקף הגיוס מתקבל אחרי לבטים שעברו ראשי אפריקה ישראל בעקבות הכותרות הלא מחמיאות. החברה הייתה יכולה להימנע מהמבוכה לעיל אם הייתה מבצעת את הגיוס בהנפקה רגילה של אג"ח להמרה, כך שלא היה צורך לבצע את תמחור האופציות בנפרד.
עם זאת מבט לגיוסים קודמים שביצעו חברות אחרות בחודשים האחרונים מלמד כי אפריקה ישראל לאו דווקא יצאה נפגעת מהמהלך. כך חברת רבוע כחול שביצעה בתחילת אוגוסט גיוס של 400 מיליון שקל בהנפקת אג"ח להמרה, נאלצה לשלם למוסדיים תשואה של כ-5.9% והפרמיה להמרה של איגרות החוב הסתכמה בכ-11% והייתה נמוכה בחצי מפרמיית המימוש בהנפקה של אפריקה ישראל.
קבוצת דלק, שגייסה 210 מיליון שקל בהנפקת אג"ח להמרה, עשתה זאת אמנם בפרמיית המרה של כ-35%, אולם היא נאלצה לשלם למוסדיים תשואה של כ-6.9%. נציין עוד כי שני החברות לעיל ביצעו את הגיוס שלהן בחסות דירוג מעלות וזאת (AA מינוס לקבוצת דלק ושל AA לריבוע הכחול) וזאת בעוד שאפריקה ישראל ניגשה לגיוס בלי דרוג מעלות.
נזכיר כי ניסיון הגיוס הנוכחי בא לאחר שנכשל ניסיון קודם של החברה לגייס 200-300 מיליון שקל בחודש יולי האחרון, וזאת כפי הנראה עקב חוסר הבנות עם המוסדיים לגבי התשואות בגיוס.
אפריקה ישראל היא חברת השקעות הפועלת במספר תחומים שהבולטים בהם הם פיתוח מקרקעין ויזמות בארץ ובחו"ל, קבלנות בנייה ותשתיות, נכסים מניבים, מלונאות ונופש, אנרגיה, תעשייה, מסחר והיי-טק. את פעילות הבנייה למגורים והקמת נכסים מניבים מבצעת החברה הבת דניה סיבוס, השותפה בחברת דרך ארץ קונסטרקשן, שהיא בין המקימות של כביש חוצה ישראל .
החברה מחזיקה בכ-83% ממניות דניה סיבוס, ששווי השוק שלהן הוא כ-305 מיליון שקל. בתחום המלונאות פועלת החברה באמצעות מלונות אפריקה ישראל (88%), בעלת הזיכיון למלונות הולידיי אין בישראל. אחזקות מרכזיות אחרות של החברה הן פקר פלדה (33.5%), גוטקס (80%), אנגלו סכסון ואלון דלק (26.1%).
אפריקה ישראל הציגה ברבעון השני של 2003 צמיחה של 16% בהכנסות לרמה של כ-653 מיליון שקל וגידול ניכר ושיפור של 64% ברווח הנקי לרמה של כ-58.6 מיליון שקל, שהושפע בין היתר מגידול חד בהכנסות המימון לרמה של כ-51.7 מיליון שקל, וזאת בהשוואה להכנסות מימון של כ-7.7 מיליון שקל ברבעון המקביל.
על תוצאות החברה העיבו הפסדי הערוץ הרוסי, שהסתכמו ברבעון בכ-15.4 מיליון שקל ובמחצית הראשונה של השנה בכ-32 מיליון שקל.
אפריקה ישראל החליטה לגייס 200 מיליון שקל
אילן מוסנאים
28.10.2003 / 16:51