באוצר מסכימים לראשונה עם בנק ישראל: הקטנת הוצאות הממשלה תביא לירידת ריבית ארוכת טווח

לראשונה מביע האוצר עמדה זהה לעמדת בנק ישראל בנוגע לקשר בין הגירעון התקציבי ורמת התשואות ארוכות הטווח. במסגרת תקציב 2004 כותבים כלכלני האוצר כי "הקטנה עקבית של ההוצאה הממשלתית תאפשר בעתיד את הקטנת נטל המס, תקטין את החוב הממשלתי, תאפשר פינוי מקורות בשוק ההון לטובת המגזר העסקי, תביא לירידת הריבית ארוכת הטווח במשק ותעודד השקעות וצמיחה בת קיימא".



יש לציין כי עד כה נקט האוצר בעמדה כי האחראי העיקרי לרמה הגבוהה של התשואות הארוכות טווח הוא בנק ישראל באמצעות מדיניות הריבית קצרת הטווח שלו. בנק ישראל מצדו העביר את הכדור לממשלה וטען כי מדיניות תקציב מרוסנת היא זו אשר תגרום לירידה המיוחלת בתשואות ארוכות הטווח. המסגרת תקציב 2004 מסכימים לראשונה כלכלני האוצר עם עמדת בנק ישראל בנושא.



אך מול אותה הסכמה קיימות גם מחלוקות. "המיתון החריף במשק הישראלי נבע ברובו מצירוף של מספר זעזועים חיצוניים למשק, יחד עם מדיניות מוניטרית מרסנת מידי אשר תרמה ותורמת היום להגברת ההאטה ולהתמשכותה בשנים 2002 ו-2003", כותבים באוצר ומאשימים את מדיניות הריבית של בנק ישראל באחד הגורמים העיקריים למיתון.



כלכלני האוצר סוברים כי קיצוץ תקציב המדינה יעודד צמיחה - בתנאי שיועברו התקציבים הנדרשים לסעיפים מוטי צמיחה. עם זאת, מבהירים באוצר כי ללא מדיניות מקבילה של הרחבה מוניטרית, כלומר הפחתת ריבית, צמצום הביקושים של הממשלה עלולים בטווח הקצר להחריף את המיתון במשק.