עלייה נוספת בחוב הממשלתי - ל-106% תוצר

מנכ"ל האוצר, אוהד מראני, והממונה על התקציבים, אורי יוגב, הציגו את עיקרי תקציב המדינה לשנה הבאה במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה אתמול בירושלים. תקציב המדינה ל-2004 מסתכם ב-254.7 מיליארד שקל. היקף ההוצאה, נטו, בתקציב יהיה 202.1 מיליארד שקל. המשק יצמח בשנה הבאה ב-2.5%, לעומת כ-1% השנה. שר האוצר, בנימין נתניהו, נעדר ממסיבת העיתונאים - מקרה שאינו זכור מהעבר.



התוצר המקומי הגולמי יסתכם ב-2004 ב-516 מיליארד שקל. הגירעון בתקציב 2004 מגיע ל-20.6 מיליארד שקל, שהם 4% תוצר (הגירעון בפועל השנה 5.6%). תקציב הביטחון ב-2004 יהיה 42.2 מיליארד שקל.



במקביל, הניח אתמול האוצר את ספרי התקציב על שולחנם של 120 חברי הכנסת. הכנסת תקיים דיון ראשון בתקציב המדינה ביום רביעי הבא.



תקציב המדינה ל-2004 נמוך נומינלית ב-15.2 מיליארד שקל, ביחס לתקציב המדינה המקורי ל-2003. בהתאם, תקציבי מרבית משרדי הממשלה ב-2004 יהיו נמוכים מעט מתקציבם הנומינלי ב-2003.



תקציב הביטחון בשנה הקרובה יהיה 42.2 מיליארד שקל. כמו בשנים קודמות גם הפעם האוצר מאפשר למערכת הביטחון ל"שחק" עם הכספים. תקציב משרד הביטחון ברוטו יהיה 46.9 מיליארד שקל, ותקציב המשרד נטו, 42.0 מיליארד שקל. תקציב זה מורכב משלושה סעיפי משנה: תקציב הביטחון בשקלים (29.9 מיליארד שקל), תקציב הביטחון במטבע חוץ, מהסיוע האמריקאי (11.446 מיליארד שקל) ותקציב הביטחון במט"ח ממקורות המשק (0.7 מיליארד שקל).



מתוך תקציב הביטחון יוקצו 1.2 מיליארד שקל להקמת קטעים נוספים בגדר ההפרדה. כן מתוקצבת הוצאה מותנית בהכנסה, המהווה מקור תקציבי לכל דבר, בהיקף של 4.88 מיליארד שקל, שעיקרה מכירת ציוד ושירותים ותקבולים שונים. הקצאת תקציבים נוספים לבניית גדר ההפרדה תחייב החלטת ממשלה בדבר המקורות התקציביים.



תקציב משרד החינוך ב-2004 יהיה 24.3 מיליארד שקל ותקציב ההשכלה הגבוהה 5.4 מיליארד. תקציב משרד הבריאות יהיה 13.8 מיליארד שקל. הממשלה תעביר בשנה הקרובה לביטוח הלאומי 20.9 מיליארד שקל.



רוב הגירעון בתקציב, 17.4 מיליארד שקל, יהיה מקומי, והשאר, 3.2 מיליארד שקל, בפעילות הממשלה בחו"ל. משקל ההוצאה התקציבית ב-2004, ביחס לתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), יהיה 43.6% (לעומת 45.1% בתקציב 2003 המקורי). סך כל החוב הממשלתי ביחס לתמ"ג יגדל בשנה הקרובה ל-106.5% תוצר (לעומת 103% בתקציב 2003) - מקום שני בעולם אחרי יפאן.



32.5% מהתקציב, 86.7 מיליארד שקל, מוקדשים לפירעון חובות. 75% מהחזר החובות, 65.1 מיליארד שקל, מיועדים לפירעון חובות פנים. 21.6 מיליארד שקל מיועדים לפירעון חובות לגופים בחו"ל. הטבות המס יסתכמו ב-2004 ב-27.5 מיליארד שקל, שהם כ-18% מהכנסות המדינה ממסים וכ-5.5% מהתמ"ג. סכום זה נמוך בכ-4 מיליארד שקל מהיקף ההטבות ב-2002, כתוצאה מהטלת מס על ההון, במסגרת רפורמת רבינוביץ, ושל צמצום או ביטול הטבות מס



הצריכה הביטחונית, לפי תקציב 2004, תהיה גבוהה ריאלית ב-4.4% מהצריכה בתקציב המקורי ב-2003 עם זאת, הצריכה הביטחונית בשנה הקרובה תהיה שווה לצריכה הביטחונית בפועל ב-2003. תשלומי הריבית שמדינת ישראל תשלם ב-2004 יהיו גבוהים ב-9% מתשלומי הריבית ב-2003, כתוצאה מהעלייה בתשלומי הריבית על מלוות פנים. תשלומי הריבית על מלוות חוץ יהיו בשנה הקרובה קטנים מהתשלומים ב-2003.



תשלומי העברה והתמיכות של הביטוח הלאומי, שקטנו בתקציב 2003 ב-7% ימשיכו ויקטנו גם בתקציב 2004 ב-6.4%. כמו כן תקטן הצריכה האזרחית, לראשונה בתולדות תקציבי המדינה, ב-2.8%.



לדברי אורי יוגב, תחזית הכנסות המדינה ממסים ל-2004 חוזה כי המדינה תגבה השנה 149.4 מיליארד שקל מס הכנסה ומסי מקרקעין, מכס ומע"מ וכספי איגרות ממשלתיות. זאת בהשוואה ל-143 מיליארד שקל ב-2003 (הגבייה בפועל השנה, להערכת האוצר). ב-2002 הגיע היקף גבית המסים ל-147.1 מיליארד שקל.



לפי הערכת האוצר, למדינה יהיו הכנסות נוספות ב-2004, בשיעור של 32.1 מיליארד שקל, מהפרטות, מע"מ על יבוא ביטחוני ועוד, לעומת 30 מיליארד שקל השנה (הערכה), וגבייה של 31.8 מיליארד שקל ב-2002. להערכת האוצר, אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין יגבה בשנה הקרובה 79.7 מיליארד שקל, אגף המכס ומע"מ 64.6 מיליארד שקל, והכנסות המדינה מאיגרות יסתכמו ב-5.1 מיליארד שקל.



מראני אמר במסיבת העיתונאים כי הלב של התוכנית הכלכלית ל-2004 הוא הרפורמות במשק. בהתייחסו לסכסוך עם ההסתדרות, טען מראני, "זו לא רק זכות הממשלה לבצע רפורמות במשק, זו חובתה". לדבריו, ב-2004, לראשונה, היקף ההוצאות יהיה העוגן התקציבי העיקרי, ולא כפי שהיה עד כה, כשהגירעון היה העוגן הבלעדי.



מראני הוסיף כי אין פתרונות מיידים להקטנת העוני בחברה הישראלית. הפתרון היחיד הוא יציאת אנשים לעבודה וזה יהיה תהליך ממושך. העוני בישראל גדל בשנים האחרונות, לדבריו, בשל קצבאות הביטוח הלאומי, שכן אוכלוסיות שלמות התרגלו לחיות על הקצבאות והפסיקו לעבוד.



להערכת מנכ"ל האוצר, ישראל תמשיך לקבל את הערבויות מארה"ב, חרף הגירעון הגבוה בתקציב, בשל השינויים המבניים, החתירה לצמיחה וההשקעות בתשתיות. הערבויות שיפרו את מעמדה של ישראל בשוקי הכספים בעולם והרגיעו את שוקי הכספים בישראל.



יוגב הדגיש כי בבסיס התוכנית הכלכלית ארבעה יעדים: עידוד הצמיחה, חיזוק אוכלוסיות חלשות, ייעול השירות הציבורי לטובת האזרח והגנה על הצרכן על ידי שבירת מונופולים. האוצר יפעל גם ב-2004 להקטנת המגזר הציבורי. מדובר בביטול 1,500 תקנים בשירות הציבורי, אם על ידי הפרטת יחידות והעברתם למגזר הפרטי ואם על ידי פיטורי עובדים.



עוד אמר יוגב כי בתקציבי ההוצאה הגמישים של משרדי הממשלה יש רזרווה של 5% לשמירה על יעד הגירעון, למקרה שהצמיחה במשק תהיה 1.5%, (פחות מיעד הממשלה, 2.5%).



לדבריו, ב-2004 תופעל בישראל לראשונה תוכנית ויסקונסין להקניית מקצוע או להסבה מקצועית למקבלי הבטחת הכנסה ולמובטלים. בשנה הקרובה ישתלמו, במסגרת התוכנית, 13 אלף איש בארבעה מרכזים אזוריים שונים ברחבי המד