משרד האוצר שוקל הטלת מס מיוחד למימון הקמת גדר ההפרדה

משרד האוצר שוקל הטלת מס מיוחד למימון הקמת גדר ההפרדה. מהצעת התקציב ל-2004 שהגיש האוצר אמש עולה כי למימון הקמת גדר ההפרדה יועדו בשנת 2004 כ-1.2 מיליארד שקל. מתוך סכום זה יופנו 608 מיליון שקל עבור קטעי הגדר שכבר הוקמו בין סאלם לאלקנה ו-600 מיליון שקל בלבד מיועדים להקמת השלבים הבאים בגדר - מאלקנה למחנה עופר, השלמת עוטף ירושלים וקטע נוסף בגד ההפרדה "המזרחית" בין הר בזק לטירת צבי.



הבעיה המרכזית היא שהסכומים הללו רחוקים מלהיות מספיקים אפילו לבניית קטעים אלו, שלא לדבר על השלמת הגדר כולה. אתמול העריך נציג משרד הביטחון, הקבלן המבצע של הקמת הגדר, בדיון בוועדת הכלכלה כי עלות הקמת כל קילומטר גדר מסתכמת בכ-10 מיליון שקל, לא כולל עלויות אחזקה שוטפת ופיצויים בגין הפקעת קרקעות. אורך הקטע אלקנה-עופר הוא כ-130 ק"מ, לעוטף ירושלים, שכבר הוחל בהקמתו, חסרים יותר מ-40 ק"מ ואורך הקטע של הגדר המזרחית מסתכם גם הוא בכמה עשרות ק"מ.



מכאן עולה שגם להקמת הקטעים החלקיים עליהם מדבר האוצר בספר התקציב חסרים לפחות 2 מיליארד שקל ב-2004. אורכם של הקטעים הנוספים הנדרשים להשלמה מוחלטת של הגדר: מירושלים עד הר חברון וצפון הנגב, והגדר המזרחית-חביבתן של שרון ומופז-מגיע לכ-400-500 ק"מ, הווה אומר עוד 4-5 מיליארד שקל.



שר האוצר, בנימין נתניהו, התבטא פעמים רבות בזכות הקמת הגדר, הפליג בשבחה כמונעת פיגועים וכתורמת לכלכלת המדינה והבטיח שידאג אישית לתקצובה. העמדה הרשמית של האוצר היא שהמשרד ממתין להחלטה סופית של הממשלה על התוואי המדויק של הגדר ועל העלות המדויקת הנגזרת מכך. אך גם לאוצר ברור שהוא עומד בפני פער מימון רציני ביותר, ובפניו למעשה שתי אפשרויות בלבד: מיסוי או הסטת מקורות מתוך התקציב.



היות ונראה כי האוצר מיצה את כל אפשרויות הקיצוצים ושינוי המקורות הכספיים בתוך התקציב ל-2004, כגון הגדלת הגירעון, קיצוץ בקצבאות ובמשרדי הממשלה ואפילו העלאת מס על סולר וסיגריות, האפשרות של הטלת מס מיוחד על הציבור כדי לממן את גדר ההפרדה נראית סבירה בהחלט.