אחרי העסקה המנופחת באה התביעה הייצוגית; "ברודקום רכשה את ההכנסות של עצמה" באמצעות האופציות ללקוחות

יונתן נשיא
ltpgt
העסקה המפוקפקת בין ברודקום לבין ויז'נטק הישראלית, ואיתה העסקה הקודמת בה רכשה ברודקום באותה שיטה את אלטימה האמריקאית, הגיעו אמש לשולחן בית המשפט בארה"ב.
lt/pgt

ltpgt
משרד עורכי הדין האמריקאי מילברג וייס, שידוע בתור המשרד המוביל בתביעות ייצוגיות, הגיש תביעה ייצוגית נגד ברודקום בטענה כי הטעתה את המשקיעים ומסרה תחזית חיובית מדי לגבי עתידה על מנת לנפח את מחיר המניה, לבצע רכישות במניות מנופחות ולאפשר לבכירי החברה למכור מניות.
lt/pgt

ltpgt
הנתבעים הראשיים הם מנכ"ל ומייסד ברודקום, הנרי ניקולאס, וסמנכ"ל הכספים של החברה וה-CTO שלה, הנרי סמואלי.
lt/pgt

ltpgt
ניקולאס ניצל את הגאות במחיר המניה של ברודקום, שלפי הטענה היתה גאות מנופחת עקב מצגי שווא שמסרה החברה למשקיעים ולאנליסטים, על מנת למכור מניות של החברה ביותר מ-30 מיליון דולר בסוף 2000 ותחילת 2001.
lt/pgt

ltpgt
גם סמואלי לא טמן את ידו בצלחת ואת המניות בכיסו, ושיחרר לשוק מניות ב-12.5 מיליון דולר באותה תקופה.
lt/pgt

ltpgt
כפי שסיפרנו כאן אתמול, השיטה של ברודקום ליצירת הכנסות היתה ברורה. החברה הבינה שללא הנחות משמעותיות ללקוחות לא תוכל למכור בקצבים להם היתה רגילה, אולם הנחות, כמובן, מיתרגמות מיד למכירות נמוכות יותר על אותה כמות של מוצרים.
lt/pgt

ltpgt
לכן חשבו בברודקום על שיטה חדשה של הנחה-ללא הנחה, או כפי שמתארים זאת בכתב התביעה: "החברה רכשה את ההכנסות של עצמה". ברוקדום פשוט רכשה חברות סטארט אפ נטולות הכנסות במאות מיליוני דולרים, כאשר חלק משמעותי מתמורת הרכישה לא הגיע לבעלי המניות באותן חברות אלא ללקוחות שלהן.
ltbrgt
lt/bgtויז'נטק - רק עוד חלק בשרשרת החצי-לגיטימית של ברודקוםltbgt
כך בעסקה של ויז'נטק, שבזמן ההודעה עליה הסתכמה ב-800 מיליון דולר, כ-5 מיליון מניות ניתנו ללקוחות של ויז'נטק ורק 3 מיליון מניות לבעלי ויז'נטק.
lt/pgt

ltpgt
השאלה המפתיעה ביותר, אותה העלינו גם אתמול, היא כיצד ייתכן שחברה ללא הכנסות נותנת ללקוחותיה אופציות בשווי של 500 מיליון דולר. הרי מדובר במימון של הרבה יותר מ-100% כמות הרכישות שיבצעו אותם לקוחות מויז'נטק, אפילו ב-5 השנים הקרובות.
lt/pgt

ltpgt
ההסבר לתופעה הזאת הוא פשוט - בורודקום דרשה מויז'נטק וגם מחברות אחרות אותן רכשה, דוגמת אליטה וסיבייט, לתת למעלה מחצי מההון שלהן ללקוחות לפני השלמת העסקה, ואז ברודקום היתה מבצעת אותה ו"מכירה ומסכימה לשלם" על האופציות ללקוחות שהיא עצמה דרשה שיינתנו.
lt/pgt

ltpgt
היתרון עבור ברודקום הוא שאילו היא עצמה היתה נותנת אופציות ללקוחות, היה מדובר בהנחה אותה חייבת היתה ברודקום להציג גם בדו"ח הרווח וההפסד שלה, כך שהמכירות נמוכות בהרבה ולנכות את ההנחה ממחיר המכירה.
lt/pgt

ltpgt
התוצאה היתה כמובן פחות צמיחה, וכתוצאה מכך מחיר מניה נמוך יותר שמקשה על רכישת חברות וייצור צמיחה עתידית. למעשה, ברודקום יצרה את הפרפטום מובילה הבלתי אפשרי. מעגל שמזין את עצמו בו היא משלמת ללקוחות עבור הרכישות ממנה, הלקוחות רוכשים יותר בלי לשלם כמעט שכן הם ממירים את האופציות למניות, ומוכרים אותן בשוק במזומן.
lt/pgt

ltpgt
כך התוצאות של ברודקום היו ממשיכות להשתפר, המניה היתה עולה, והיא היתה רוכשת עוד חברות במחירים מנופחים. הפרפטום מובילה הזה נעצר כאשר המניה קרסה, והשמועות על הטכניקה של ברודקום החלו להגיע לשוק.
lt/pgt

ltpgt
ויז'נטק היתה רק עוד חלק בשרשרת החצי-לגיטימית הזאת של ברודקום, ויכול להיות שהטעות של החברה היתה להיענות דווקא להצעה הזאת, שדרשה ממנה מעשים לא ממש לגיטימיים, כמו ויתור על 60% מהחברה. לויז'נטק היו גם הצעות אחרות, כמו של תומפסון וקונקסנט, שהיו מוכנות לשלם עבורה קצת פחות, אבל בעסקה שנראית כשירה הרבה יותר.
lt/pgt