מתחילת שנת 2002 ניכר מעבר של הציבור להחזיק מק"מ ישירות ולא באמצעות הבנקים, ובמקביל גידול ניכר בהיקפי המק"מ שמנפיק בנק ישראל, כך עולה מדיווח המחלקה המוניטרית בבנק ישראל.
מנתוני בנק ישראל עולה כי מסוף שנת 2001 ירד שיעור ההחזקה במק"מ של הבנקים מ-24% ל-7.9% בסוף שנת 2002, ולכ-5.5% בסוף אוגוסט השנה. במגביל חל גידול חד בשיעור החזקת המק"מ במישרין ע"י הציבור שעלה מ-24.2% בסוף שנת 2001 ל-61.5% בסוף שנת 2002, ולכ-57% בסוף אוגוסט 2003.
בבנק ישראל מציינים כי הרכישות המוגברות של המק"מ במישרין על ידי הציבור משקפות את מגמת העלייה של יתרת סך המק"מ בתקופה זו. יתרה זו גדלה בצורה ניכרת לכ-53 מיליארד שקל ביולי 2003 - גידול של 45% בהשוואה לינואר 2002, ושל 16.5% בהשוואה לסוף 2002. בבנק המרכזי מסבירים כי הגידול בהיצע המק"מ התאפשר בזכות הסרת תקרת המק"מ מחד, והיכולת של בנק ישראל לצמצם את פקדונות הבנקים אצלו, מאידך. כמו כן, הביקוש של הציבור גדל בצורה חדה בעקבות הרפורמה במס, שבמסגרתה פטור המק"מ ממס במהלך שנת 2003.
יש לציין כי בנק ישראל צפוי להמשיך ולהגדיל את הנפקת המק"מ בשנים האחרונות על מנת לספוג את הכסף הרב שיזרום למשק בעקבות הערבויות. על פי ההסכם בין בנק ישראל והמדינה, כל הכסף שתגייס האחרונה באמצעות הערבויות בארה"ב יועבר לבנק ישראל, שיזרים לקופת המדינה שקלים במקום. המדינה, אשר תוציא כסף זה בשוק, תגרום לגידול בכמות הכסף. כדי למנוע גידול זה, אשר עשוי לעודד אינפלציה, יגדיל בנק ישראל את הנפקת המק"מ.
עוד מציינים במחלקה המוניטרית כי שיעור ההחזקה של קרנות הנאמנות במק"מ עמד ביולי 2003 על 28.4% מתוך סך יתרת המק"מ - גידול של 3% בהשוואה לסוף שנת 2002. ההסבר של בנק ישראל לתופעה הוא כי החל מדצמבר 2002 החלה התפתחות של שיווק מאסיווי של קרנות נאמנות מסוג "חייבות" המתמחות בנכסים, בעיקר במק"מ, שהרפורמה לא חלה עליהן בשנת 2003.
הציבור עבר למק"מים בעקבות הרפורמה במס: הגדיל אחזקותיו מ-24% מכלל המק"מים ב-2001 ל-57% באוגוסט 2003
אמיר טייג
2.11.2003 / 9:57