להמן לבג"ץ: מטרת העתירה של לקוחות לאומי שווייץ - הפעלת לחץ על הבנק לפצותם

המפקח על הבנקים, יואב להמן, הגיש אתמול את תגובתו לעתירה שהגישו שניים מלקוחות לאומי שווייץ נגדו, ונגד בנק לאומי ובנק לאומי שווייץ, ובה הם דורשים לפתוח בחקירה על נסיבות המעילה שאירעה בבנק לאומי שווייץ, ושנחשפה בראשית 2001. בתגובתו, מבקש המפקח מבג"ץ לסלק את העתירה, שכן הוגשה בחוסר נקיון כפיים, תוך הצגה מטעה של עמדת המפקח בעניין.



בתשובה שהגיש באמצעות פרקליטות המדינה, טוען המפקח כי מטרת העתירה אינה לדאוג ליציבות הבנקים בישראל, אלא להפעיל לחץ על בנק לאומי דרך המפקח על הבנקים, כדי שהבנק יפצה את העותרות שהגישו זה לא כבר בשווייץ תביעות כספיות נגד הבנק.



ככל הידוע, המעילה בשלוחת בנק לאומי בשווייץ, המוערכת ב-120 מיליון דולר, בוצעה על ידי מנהל הבנקאות הפרטית בבנק לאומי שווייץ, ארנסט אימפלד, שריכז בידיו כמחצית מתיקי הלקוחות הפרטיים בבנק.



העתירה הוגשה באפריל 2003 על ידי שתי קרנות נאמנות משפחתיות - Meseg Foundation ו-Westar Investments S.A - שנוסדו, על פי הנטען, על ידי יהודים שהפקידו את נכסיהם בבנק לאומי שווייץ, "מתוך תמיכה ואמונה ברעיון הציוני ובמערכת הבנקאות הישראלית".



העותרות טוענות באמצעות עוה"ד עמיר אלמגור ואסף הלקין, כי אימפלד התחיל לעבוד בבנק ב-85', אף שכבר אז היה ידוע לראשי לאומי כי נאלץ לעזוב את מקום עבודתו הקודם בשל אי סדרים חמורים וגרימת הפסדים כבדים במסחר ספקולטיווי באופציות. לטענתן, פעולותיו של אימפלד בחשבונותיהן, כללו מגוון פעולות פיננסיות מורכבות ועתירות סיכון, בלי ידיעתן ואישורן.



העותרות מוסיפות כי עם חשיפת המעילה לאומי שווייץ ערך פעולת קיזוז בין יתרות הזכות המצויות בחשבונותיהן לחבויות הבנק תוך מחיקת עיקר הונן ותוך שהבנק גורם להן נזק של עשרות מיליוני דולרים. לטענתן, ממועד חשיפת המעילה התעלם, למעשה, הבנק מתלונותיהן, ורק לאחר תשעה חודשים הודיע על דחיית תביעתן.



בעתירה נטען כי ב-26 באפריל 2002 הגישו העותרות תלונה מפורטת למפקח על הבנקים דאז, יצחק טל, בקשה כי יפעיל סמכויותיו בנוגע לחקירה ולבדיקה של פעולות ומחדלי בנק לאומי ביחס למעילה בשווייץ. ואולם, כך נטען, ב-11 ביוני 2002 התקבלה תשובת המפקח המבהירה כי לא יוכל להפעיל סמכויותיו בעניין, מכיוון שהוא מוסמך להפעיל סמכויותיו רק לגבי תלונות של לקוחות של תאגידים בנקאיים בישראל. העותרות ביקשו מבג"ץ לחייב את המפקח לבדוק את אחריותו של בנק לאומי למעילה.



בתגובתו דוחה המפקח את טענות העותרות וטוען כי הפיקוח החל בבדיקה מעמיקה של התנהלות בנק לאומי בנוגע למעילה שאירעה בשלוחת הבנק בשווייץ מיד לאחר שדווח לו בראשית ינואר 2001 על החשש לביצועה. לטענתו, החל בבדיקתו כשנה וחצי לפני פניית העותרות אליו תוך שהוא עוקב אחר הפקת הלקחים של בנק לאומי מהאירוע.



עוד טוען המפקח, כי מעולם לא הודיע לעותרות, בעת שפנו אליו, כי אין בכוונתו לבדוק את התנהלות בנק לאומי בפרשה, אלא הודיע להן כי יבדוק את הדברים על פי שיקול דעתו, וכי גם אם יימצאו ממצאים, לא יעבירם לעותרות בשל חובת הסודיות החלה עליו.



המפקח טוען כי אין מקום להורות לו לגלות מה הם הצעדים שנקט הפיקוח על הבנקים בעניין המעילה, שכן לצורך הפיקוח יש לשמור על סודיות המידע המועבר לפיקוח על ידי הבנקים.



המפקח הוסיף כי מאחר שמטרת העתירה היא נסיון העותרות להפעיל לחץ על בנק לאומי ולנסות להשיג מידע שיוכל לשמשן בתביעות שהגישו נגד הבנק בחו"ל, הרי שבית המשפט אינו צריך לתת להן סעד במיוחד כאשר מדובר ב"עותרים אשר אינם מוכנים לחשוף את זהותם בפני בית המשפט, כשנראה כי הסיבה לכך היא שהחשבונות בבנק לאומי שווייץ נפתחו בצורה מפוקפקת מבחינתם".



בנוסף הגיש גם בנק לאומי את תגובתו לעתירה. הבנק טען באמצעות עוה"ד ירון אלחנני, דליה טל ודרור קדם כי יש לדחות את העתירה שכן כל מטרתה להפעיל על הבנק לחץ במסגרת ההליכים האזרחיים המתנהלים בשווייץ.



מהעותרות נמסר בתגובה כי יגיבו לטענות שהועלו בדיון הקרוב שיתקיים בבית המשפט; הדיון בעתירה יתקיים השבוע ביום חמישי.