המבחן הראשון של שלום

הארץ

מאת מוטי בסוק

הממשלה החדשה תוצג היום בפני הכנסת ותזכה באמונה. שר האוצר החדש יהיה סילבן שלום. תשע שנים לאחר שעזב את המשרד, חוזר יועצו הכלכלי של שר האוצר, יצחק מודעי, לאותה לשכה, כשר וכמספר שתיים בליכוד, עם שאיפות גדולות לכהן כראש הממשלה בכנסת ה-16.

שלום הקפיד בתקופה האחרונה לשמור על שתיקה מוחלטת בנושאים כלכליים ופוליטיים עד להתבהרות תמונת הממשלה. עם זאת, קווי המדיניות שלו כשר אוצר ברורים למדי. בשלב הראשון יפעל שלום לאישורו המהיר של תקציב המדינה, כפי שהוכן באוצר, ואושר על ידי ממשלת אהוד ברק. בשלב השני, מיד לאחר שהכנסת תשוב מפגרת הפסח, ידאג שלום להכנסת שורה ארוכה של שינויים מהותיים בתקציב, כולל שינוי מסגרת התקציב ויעד הגירעון בתקציב 2001.

שר האוצר החדש מתכוון להעלות את יעד הגירעון בתקציב מ-0.75 אחוזי תוצר ל-2.5%, דבר שישחרר לממשלה 3.6 מיליארד שקל. ההערכה היא כי בעניין זה מתואמים שרון ושלום, וכי לא במקרה העלה שרון עניין זה בפגישתו (השנייה) עם בכירים במשק שנערכה בביתו שבחוות שקמים. שלום מתכוון לבצע שינויים גם במערך תשלומי הביטוח הלאומי. הוא רחוק מלתמוך ברפורמה במס הכנסה, כפי שהוצעה על ידי ועדת בן-בסט.

שלום נכנס לאוצר בתקופה קשה. המשק בהאטה, האבטלה בעלייה, האופק אפור. בתקציב 2001 חסרים יותר מ-10 מיליארד שקל, בשל הוצאות הביטחון המוגדלות, הירידה בצמיחה, תוספות השכר במגזר הציבורי ולמורים, החקיקה הפרטית והקדמת הבחירות.

אחד המבחנים הראשונים החשובים בהם יעמוד שלום יהיה ביטול החקיקה הפרטית הפופוליסטית של הכנסת בחודשים האחרונים. צעד כזה יהיה גם מבחן חשוב לראש הממשלה הנבחר, אריאל שרון. שר האוצר היוצא, אברהם שוחט, העריך לאחרונה כי ביטול גורף של החקיקה הפרטית הוא מהלך קשה אבל אפשרי. ביטול סלקטיווי יהיה בלתי אפשרי. ביטול החקיקה הפרטית יחד עם הגדלת יעד הגרעון, יקטינו את הגירעון בתקציב ל-4 מיליארד שקל. וזה כבר סיפור שונה.

שלום הוא שר האוצר הראשון שההשכלה האקדמית הבסיסית שלו היא כלכלה. בנוסף, הוא גם רואה חשבון ועורך דין. מה שאומר כי לבכירי משרד האוצר מצפה התמודדות עם שר שונה. צפויות מחלוקות רבות בין שני הצדדים. לפני שנכנס לפוליטיקה היה שלום הכתב הכלכלי של עיתון "חדשות" בכנסת. יחסיו עם התקשורת נותרו מצוינים.

אחת הפגישות הראשונות של שלום כשר תהיה עם נגיד בנק ישראל, דוד קליין. ההיכרות בין השניים שטחית. שלום כבר קיבל עדכונים ראשונים על הנגיד מבכירים באוצר. מטבע הדברים הם לא היו מעודדים.

בעבר הלא רחוק תמך שר האוצר המיועד במדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' יעקב פרנקל. בהמשך שינה את דעתו, וקרא לפרנקל להנהיג מדיניות ריבית המביאה בחשבון שיקולים רחבים יותר, כמו מצב המשק ומצב התעסוקה. לדעתו, גם הנגיד הנוכחי, קליין, יכול וצריך להוריד את הריבית בשיעורים גבוהים יותר, בעיקר בהתחשב במה שקורה בעולם, בעיקר בארה"ב.

בבנק ישראל לא יודעים עדין כיצד "לאכול" את שר האוצר החדש, בין היתר מאחר ששלום לא היה חבר בוועדת הכספים של הכנסת ה-15. בבנק מנסים ללקט מידע. גם פרנקל וגם ראש מחלקת המחקר בבנק לשעבר, פרופ'' ליאו ליידרמן, ניסו לאחרונה לברר מהן בדיוק עמדותיו הכלכליות, בנושאים פיסקליים ומוניטריים.

אתמול, יום או יומיים לפני שנפרד מהאוצר, נפגש אברהם שוחט, עם שר האוצר ההולנדי, גריט זאלם. השר האורח הגיע לישראל לקבלת פרס סקופוס מהאוניברסיטה העברית בירושלים, על תרומתו להקמת קרן לפיצוי יהדות הולנד, בגין הרכוש שנגזל ממנה במלחמת העולם השנייה. צירוף המקרים של הפוליטיקה הישראלית מצא אותו פוגש את עמיתו הישראלי כשהוא אורז.

שוחט וזאלם שוחחו, בפורום מצומצם, על שורה של נושאים, כולל שיתוף הפעולה בין המדינות במוסדות בינלאומיים בהם הולנד היא ראש קבוצה, כמו בקרן המטבע הבינלאומית. שוחט ביקש את עזרת הולנד לצירופה של ישראל כחברה מן המניין ב-OECD, ארגון המדינות המפותחות. לאחר הפגישה בין השרים הרצה האורח בפני הנהלת האוצר על מבנה התקציב ועל הרפרומה במס בהולנד, שנכנסה לתוקף בתחילת השנה.

בבנק ישראל מתפתח מעמד חדש, מנהלים ממלאי מקום, בשעה שעל כיסא מנהל המחלקה לא יושב איש. שלשום הודיע הבנק כי צבי תדמור ייכנס בעוד 12 יום לתפקיד האחראי על מחלקת משאבי אנוש, בסטטוס של מ"מ מנהל המחלקה. הוא יצטרף לשני מנהלים בכירים אחרים, המנהלים בפועל את המחלקות שלהם, בסטטוס של ממלאי מקום: קרנית פלוג, המשנה לראש מחלקת מחקר; ובארי טאף, המשנה לראש מחלקת המט"ח. אגב, החדרים של ראש מחלקת המחקר המתפטר, ליאו ליידרמן, ושל ראש מחלקת המט"ח המתפטרת, סילביה פיטרמן, עדיין שוממים.

גרוס, כוח עולה בבנק ישראל

המינוי של תדמור הפתיע את עובדי בנק ישראל, שכן רק לפני 5 חודשים, ב-2 בדצמבר 2000 הוא מונה לתפקיד אחר, שונה לחלוטין, הממונה על מחלקת המטבע בבנק. יתר על כן, מי שהחזיק עד כה בתפקיד מנהל מחלקת משאבי אנוש היה אפרים גרוס, מהאנשים החזקים בבנק ומי שקודם רק ב-3 בנובמבר 2000 מתפקיד מנהל מחלקת משאבי אנוש ומינהל, לתפקיד מנהל מחלקת משאבי אנוש ומינהל ומנהל מחלקת טכנולוגיית המידע. מתברר כי לא צריך לדאוג לגרוס. בבנק יודעים לספר כי יעבור בקרוב מאוד לשבת בחדרו של חצרוני, יקודם לתפקיד מנהל בכיר בבנק, וכי יהיה הממונה הן על תדמור והן על אברהם יעקובי, מנהל מחלקת טכנולוגיית המידע בבנק.

יחסים עכורים, התקדמות במו"מ

עובדי בנק ישראל זועמים מאוד על הנגיד קליין, בפרשת המאבטח. לדבריהם, "האווירה בבנק על סף פיצוץ. כל העובדים, כולל הבכירים, רותחים מכעס על הנגיד". לטענתם, הם מעולם לא איימו על הנגיד, גם בשיחות הכי מתוחות עמו.

יתר על כן, כל מי שמכיר את עובדי הבנק יודע כי הם סולדים בכל נימי נפשם מכל אלימות. שכירת המאבטח נועדה, לדבריהם, להכפיש את שמם בציבור. לטענתם, הנגיד מגלה במשא ומתן עמם סוג של הסתגרות, פחדנות וחוסר יכולת להתמודד עם טענות צודקות. בכל ההיסטוריה של הבנק לא זכור מקרה שבו הנגיד שכר מאבטח כדי להגן על עצמו מפני העובדים. המאבטח נלווה לנגיד גם בשיחות עם חברי הוועד, בלשכתו. שלשום ואתמול נפגשו בכירים בבנק עם ועד העובדים וחיזקו אותו.

מלשכת הנגיד נמסר בתגובה כי הוחלט להציב מאבטח לאחר שלאחרונה נכנסו קבוצות עובדים, כמה פעמים, ללא רשות לחדרו של הנגיד.

בנושא הסכסוך עצמו, קיימת הגמשה מסוימת בעמדות הצדדים. הנגיד מוכן לקדם בדרגה 30% מהעובדים בשנה, יותר מעמדתו עד כה (לקידום 25% מהעובדים בשנה), אך דורש מהם כמה ויתורים בנושאים אחרים, כמו משך ההסכם, שנתיים במקום שנה. העובדים מצדם מוכנים לקידום של 38% מהעובדים בדרגה בשנה, במקום 45-40 עד כה, אך דורשים כי החוזה יהיה לשנה, כדי שיוכלו לעקוב אחרי ההתפתחויות במגזר הציבורי בשנה הקרובה.

הקהילה הבינלאומית מאמצת לאחרונה את לבנון, במטרה להוציא אותה ממעגל המלחמות ולהעלות אותה על מסלול ההתפתחות הכלכלית. לפני שמונה ימים, בפאריס, אירח נשיא צרפת, ז'אק שיראק, פגישה כלכלית רמת דרג, שמטרתה סיוע ללבנון.

בפגישה השתתפו ראש ממשלת לבנון, רפיק חרירי, נשיא האיחוד האירופי, רומנו פרודי, סגן נשיא הבנק האירופי להשקעות, פרנסיס מאייר, ונשיא הבנק העולמי, ג''יימס וולפנזון.

חרירי תיאר בפגישה בפרוטרוט את מאמצי ממשלתו להחזיר את כלכלת לבנון למסלול של צמיחה בת קיימא, תוך השתלבות בכלכלה העולמית. סוכם על פגישה נוספת, בהשתתפות נציגים של האיחוד האירופי, מוסדות פיננסיים בינלאומיים, ונציגים של המדינות עמן סוחרת לבנון. הפגישה בפאריס באה בהמשך לביקורו, לאחרונה, של פרודי בלבנון ולביקורו באמצע פברואר של פרודי בפאריס.'