ביהמ"ש המחוזי: מי שמסתבך בחובות הימורים לא זכאי להגנת פקודת פשיטת הרגל

"מי שמסתבך בחובות בגין הימורים אל יתפלא אם ביהמ"ש לא יהיה מוכן לפרוש עליו את הגנת פקודת פשיטת הרגל", כך קבע לאחרונה שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה עודד גרשון במסגרת החלטתו לדחות את בקשתו של מאיר סנדה להכריז עליו כפושט רגל.



סנדה פנה לביהמ"ש בשנת 2000 בבקשה למתן כנגדו צו כינוס נכסים ולהכרזתו כפושט רגל. סנדה, בעליה של חנות מכשירי כתיבה, טען כי חובותיו ל-25 נושים מסתכמים בכ-2.9 מיליון שקל וכי הקשיים הכלכליים שלו החלו לאחר שבשנת 1996 נפתח ליד חנותו עסק מתחרה. עוד ציין סנדה כי במהלך השנים 1985-1990 הוא צבר חובות אישיים גדולים מהפסדים בבתי קזינו בארץ ובחו"ל.



בעקבות בקשתו להכריז עליו כפושט רגל, הגישה נציגת הכונס הרשמי חוות דעת לאחר חקירה בה טענה בין השאר כי מאחר וצבר חובות כבדים בהימורים ולא הוכח שאין קשר בין חובות אלה לבין קשיי הנזילות של סנדה הרי למעשה חובותיו נוצרו בחוסר תום לב ויש לדחות את בקשתו לפשיטת רגל.



גרשון מקבל את עמדת הכנ"ר ואומר כי השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על החייב לבקשתו כפושט רגל היא השאלה אם הוא פעל התום לב כאשר הדגש הוא על תום ליבו של החייב בתקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריז כפושט רגל הינה על דרך יצירת חובותיו.



לעניין זה אומר גרשון כי פקודת פשיטת רגל מכירה באינטרס לגיטימי של חייבים לפתוח דף חדש בחייהם כדי לאפשר להם לשקם את עצמם לאחר שהסתבכו בחובות אולם כוונת המחוקק היתה לחייבים "ישרי דרך שהסתבכו בתום לב".



"הדעת אינה סובלת", כותב גרשון, "כי אדם יעסוק בהימורים, יסתבך בחובות וכתוצאה מכך לא יוכל לסלק את חובותיו לנושיו ולאחר מכן יבוא ויחסה תחת כנפו של ביהמ"ש וייהנה מהגנתה של פקודת פשיטת הרגל".



גרשון רומז לאפשרות נוספת באמצעותה ניתן לקבוע כי החייב יצר חובותיו בחוסר תום לב וזאת מאחר ונראה כי הוא "צרך יותר ממשה שהרוויח". בשל כך דוחה גרשון את הבקשה להכריז על סנדה כפושט רגל ומבטל את צו הכינוס שניתן כנגדו.