בית-המשפט העליון: העונש הראוי לעבירת קרטל - מאסר בפועל

שופטי בית המשפט העליון דחו אתמול את הערעורים שהוגשו על ידי חלק מהנאשמים בפרשת קרטל אהליך יעקב, אשר פעל בשנת 1994 בענף ייצור ושיווק צנרת חשמל.



קרטל אהליך יעקב פעל על רקע ירידת מחירי צנרת החשמל באותה התקופה. בעקבות זאת, החליטו מספר יצרני צנרת להפחית את התחרות בענף ולהביא להעלאת מחירים. לשם כך, הקים הנאשם יעקב הרץ את חברת השיווק אהליך יעקב בע"מ, באמצעותה שיווק תוצרתם של מרבית היצרנים בענף והביא להאחדת מחירים ולהעלאתם.



היצרנית מצר פלס לא הסכימה לשווק את תוצרתה דרך החברה המשותפת אהליך יעקב, אך בחרה במקום זאת לתאם מחירים איתה. השופט יהונתן עדיאל מבית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי בפועל גרם הקרטל לעלייה של עד 120% במחירי צנרת החשמל.



בית המשפט המחוזי הרשיע ארבעה תאגידים ו-11 מנהלים בגין מעורבותם בפרשה, ועל רוב המנהלים גזר עונש של עבודות שירות וקנסות. רק שלושה נאשמים עירערו לבית המשפט העליון: יוזם הקרטל יעקב הרץ, היצרנית מצר פלס ומנהלה דב אביטל.



בית המשפט העליון דחה כאמור את הערעורים ובאשרו את עונשי עבודות השירות שנגזרו על הרץ ועל אביטל, ציין בית המשפט העליון כי בית המשפט המחוזי הקל בעונשם לנוכח התקופה שבה נעברה העבירה - שנת 1994, סוף תקופת תת האכיפה של חוק ההגבלים העסקיים.



עם זאת, הדגיש בית המשפט העליון כי מבחינה עקרונית העונש הראוי בעבירות הגבלים עסקיים הנו מאסר שלא בעבודות שירות. כדברי בית המשפט העליון: "על דרך העיקרון, זאת נחזור ונשנן, העונש הראוי לעבירות מסוג העבירות בהן הורשעו המערערים הוא עונש של מאסר בפועל, שלא בדרך של עבודות שירות".



בית המשפט קבע עוד כי בעבירת הקרטל אין ראוי להימנע מהרשעה בגלל חומרתה וזאת למרות שעברייני הקרטל הם בדרך כלל אנשים נורמטיוויים.

באשרו את הקנסות שהוטלו על 3 המערערים כתב בית המשפט העליון: "על עבירות כלכליות יש להטיל עונשים הפוגעים בכיסם של העבריינים, יחידים וחברות כאחת".



את המדינה ייצג עו"ד אשר גושן, סגן יועץ משפטי ברשות ההגבלים העסקיים.