אלקטל שוקלת לרכוש חברות תקשורת ישראליות

אלקטל, יצרנית ציוד הטלפוניה השנייה בגודלה בעולם, בוחנת רכישת חברות ישראליות בתחום התקשורת - כך אמר בשבוע שעבר סגן נשיא לטכנולוגיות ופיתוח בחברה, פרנסואה בהאג (Behague), בעת ביקורו בכנס "Go Europe" שערך בית ההשקעות קוקרמן בתל אביב.



"בעיני, ישראל היא המקום השני בעולם אחרי ארה"ב בתחום התקשורת. אנחנו רוצים לרכוש חברות וטכנולוגיות בישראל כי לדעתנו יש פה הזדמנויות גדולות. לא מדובר רק בחברות סטארט-אפ קטנות, אנחנו בוחנים גם רכישת חברות גדולות בתחום התקשורת", אמר בהאג שנפגש בשבוע החולף עם עשרות נציגים של חברות סטארט-אפ ישראליות לבדיקת שיתופי פעולה, השקעה או רכישה על ידי אלקטל.



"יש לנו מערכת יחסים ארוכה עם ישראל והרבה מאוד שותפויות. בתקופת הבועה השקענו בחברות אופטיקה ובישראל היו אז רעיונות טובים. אבל מאז הוצאנו את חטיבת האופטיקה מחוץ לאלקטל ואנחנו כבר לא מחפשים רכישות בתחום הזה", הוסיף בהאג. לדבריו, בשלב זה הוא עדיין לא רואה איומים על ישראל בתחום התקשורת, "אבל אלה יגיעו מרוסיה ובקרוב גם מסין, כשיהיה גידול במספר הסינים דוברי האנגלית".



בשנים האחרונות נראה היה כי אלקטל דווקא מתעניינת פחות באפשרויות הטכנולוגיות המקומיות. מרכז הפיתוח של החברה בישראל, שהוקם ב-99', נסגר וכ-100 מעובדיו פוטרו. הפעילות הישראלית נותרה רק בתחום השיווק, התמיכה וההטמעה. רן ווי, קרן ההון סיכון הישראלית היחידה בה השקיעה אלקטל יחד עם מייסד חברת פינג'אן שלמה טובול, שתיכננה להשקיע 14 מיליון דולר במודל בעייתי שהתמקד רק בשלבי הסיד, נסגרה לאחר שכמעט ולא ביצעה השקעות.



עם זאת, שיתופי הפעולה של אלקטל עם חברות ישראליות דווקא פורחים. היא חתמה על הסכם OEM (ייצור תחת מותג המשווק) עם חברת הסטארט-אפ נייטיב נטוורקס המפתחת פתרונות ריבוב (Routing) לרשתות גישה אופטיות מבוססות תקן א'תרנט, ויש לה שיתוף פעולה עם חברת פלאש נטוורקס. "אנחנו זנחנו את מודל ההשקעה בקרנות הישראליות ואין לנו כוונה להשקיע בהן. אלקטל היא לא בנק, והנטייה היא לא להשקיע בחברות. למרות זאת יש יוצאים מהכלל ואנחנו מחפשים הזדמנויות בישראל שהן קריטיות לעבודה שלנו", מסביר בהאג.



בהאג האחראי על הפיתוח הטכנולוגי באלקטל מגלה אופטימיות לגבי שוק התקשורת: "2003 היא שנת תפנית בקרב מפעילי התקשורת הגדולים באירופה, שמקטינים את החובות שלהם. המעבר הכללי הוא מרשתות לשירותים ורואים קצת התאוששות במגזרים כמו הפס הרחב שבהם מועבר היום תוכן יותר מגוון מבעבר. יש גידול קבוע במספר הקווים המהירים באירופה, יותר מבתקופת הבועה. למרות זאת, התחרות מפחיתה את היקף ההכנסות והרווחים בשוק הזה. אם בשוק הסיני הענק מוכרים היום קווים בקצת יותר מ-20 דולר לקו, סכום שבו אין כמעט רווח לספק, קשה להסביר כיצד בצפון אמריקה קו עולה יותר מ-70 דולר".



בהאג אומר כי למרות הפיתוח המתמיד של טכנולוגיות חדשות, ישנן טכנולוגיות ותיקות שעדיין לא כבשו את לבבות הצרכנים. "ה-Voip (העברת קול דרך האינטרנט) צבר תאוצה בתקופת הבועה. כולם העריכו שעד 2000 הטכנולוגיה תהיה בשימוש המוני אבל זה עוד לא קרה. אני חושב שרק עכשיו הדברים מתחילים להשתנות. יש רצון של ספקי התקשורת להתחיל להפעיל שירותי VOIP. באיטליה כבר החלו בהפעלת שירותים כאלה. בארה"ב משמשת הטכנולוגיה בעיקר לשיחות ארוכות, והאיכות שלהן עדיין נמוכה. מה שיכול לדחוף את השימוש בטכנולוגיה הזו הוא הכניסה לארגונים גדולים והשילוב בין סלולר ל-VOIP שיכול לחסוך כסף ותשתית".



כשחקן משמעותי בתחום הסלולר, בהאג מתקשה שלא להתייחס גם לפיל לבן נוסף: הדור השלישי לסלולר. "אני עדיין מאמין שהדור הזה יגיע. דור 2.5 לא מספיק עדיין לוידיאו, ויש הרבה צרכנים שמעוניינים בוידיאו במסגרת התקשורת הניידת שלהם. אפשר לראות את הגידול במספר המכשירים המצוידים במצלמות. הכיוון הוא יצירת טלפונים עם מסכים גדולים יותר שיוכלו לשלב מוליטמדיה ברמה גבוהה ויזדקקו לפס רחב. מי שידחוף אותנו לשימוש בזה יהיו ילדים ובני נוער שרוצים לשחק ולראות סרטים און ליין על גבי הסלולר".