ניוד שער החליפין חיזק את האפקטיביות של הריבית

ניוד שער החליפין, מאז 1989, חיזק את האפקטיביות של הריבית ככלי להשגת יציבות מחירים, כך עולה ממחקר שמפרסם היום בנק ישראל. "הצד השני של המטבע הוא עלייה בתנודות של שער החליפין והמחירים, אם כי עוצמת התנודות בשער השקל יחסית לסל המטבעות ויחסית לדולר אינה עולה על זו שמאפיינת את שערי החליפין של הסטרלינג, היורו והין", כך עולה מעבודתו של דוד אלקיים, סגן מנהל החלקה המוניטרית בבנק ישראל.

עבודתו של אלקיים סוקרת ומנתחת את התפתחותו של משטר שער החליפין בישראל מאז תוכנית הייצוב של שנת 1985. ממצאי העבודה מצביעים על האפשרות, שבניגוד לדיעה הרווחת, הגמשת שער החליפין לא גרמה לירידה בעוצמת התמסורת שקיימת בין שער החליפין ובין שיעור עליית המדדים. בבנק ישראל מציינים כי הגמשת שער החליפין, דווקא גרמה להתחזקות המתאם בין קצב הפיחות והאינפלציה. במלים אחרות, חלק גדול יותר של השינויים בקצב האינפלציה הפכו מתואמים יותר עם השינויים בשער החליפין ובמקביל גם גדלה הרגישות של שער החליפין לשינויים בריבית.

אלקיים מצביע במחקרו כי במקביל לניוד שער הדולר, החלו להתפתח כלים בשוק המאפשרים לסקטור העסקי להתמודד עם אי הוודאות ביחס לשער החליפין. "ניתן לומר שלמעשה בוצעה הפרטה של ביטוח שער החליפין. במקום שהממשלה תספק ביטוח זה, במחיר של עיוות הקצאת המקורות במשק, הסקטור הפרטי מספק ביטוח זה כאשר מחירו של שער החליפין, ושל הביטוח כנגד סיכוניו, נקבע באמצעות כוחות הביקוש וההיצע", כותב אלקיים ומזכיר כי לפני ניוד שער החליפין המדינה היתה זו שסיפקה ביטוח שער החליפין וזאת באמצעות שמירה מלאכותית על שער חליפין קבוע.

מסקנה אליה מגיע אלקיים במחקרו נוגעת לרצועת הניוד שעדיין קיימת. "נושא חשוב שעדיין טעון פיתרון הוא קיומם של גבולות הניוד. כיום, גבולות אלה רחבים מאוד וההסתברות להגיע אליהם בטווח הקרוב היא קטנה אולם אינה אפסית. נראה שדווקא עתה, כאשר הסיכוי להגיע אליהם קטן, זה הזמן המתאים לבטלם. לשינוי הגבולות או לביטולם כאשר השער מתקרב לאחד הגבולות, עלולה להיות השלכה חמורה על האמינות", כותב אלקיים ומשקף את עמדת בנק ישראל אשר קורא כבר זמן רב לביטול סופי של רצועת הניוד.