החלק הרלוונטי בראיון ל"פורבס" מבחינתם של אלה המתכוונים לרכוב על גל ההצלחות של לנדן, הוא תחזיותיו לגבי החברה ומוצריה החדשים. מרקורי החלה את דרכה בגיוס של 5 מיליון דולר בלבד, התמקדה בתוכנה וכיום מערכותיה הבסיסיות מאפשרות בדיקה של תוכנות ואיתור תקלות בהן. מאז גם הצליחה החברה להתאים את עצמה היטב לשינויים הרבים שעוברים שוקי הטכנולוגיה.
ואולם את השבחים מ"פורבס" קיבל לנדן בעיקר בזכות היוזמה שנקטה מרקורי כשהמציאה שוק חדש לחלוטין, שהיה מנקודת המבט של מתחרותיה בבחינת "איך לא חשבו על זה קודם". באוקטובר 2002 השיקה החברה קו מוצרים שנקרא אופטן, המיועד לשוק שקיבל את ראשי התיבות הקליטים BTO - אופטימיזציה של טכנולוגיות לעסקים (ביזנס טכנולוג'י אופטימיזיישן).
במרקורי החליטו לפנות בהצעה קורצת למנכ"לים - לתפוס פיקוד על הארגונים שבראשם הם עומדים. לכאורה, יש בכך סתירה כשחברה מטילה ספק ביכולת המנכ"ל לשלוט במה שקורה בה. ואולם החברות אוגרות במשך שנים רבות תוכנות ומערכות וטכנולוגיה שונות ומשונות - ובסופו של דבר משתמשות בשבריר מהיכולות שנקנו במיליונים רבים של דולרים.
כעת מציעה מרקורי למנכ"לים להוציא עוד כמה דולרים, כדי לנצל באופן מרבי את כל תשתית המחשוב והתוכנות שנרכשו במשך השנים. כדי לחבר את המנכ"ל למשימה, הוא אף יכול לקבל קונסולה משלו, מעין מסוף שייאפשר לו שליטה מוגברת על הנעשה בארגון שלו מבחינת תשתית המחשוב.
בוול סטריט יש חברות רבות שייסדו שווקים ונשכחו שנים לאחר מכן, כשהגדולים נכנסים למשחק. לנדן מכוון מלכתחילה גבוה. "אין כל יתרון בכך שאתה הגמד הגדול ביותר", הוא אומר ל"פורבס" ומבטיח לנסות להפוך את מרקורי לאחת מחמש חברות התוכנה הגדולות בעולם; משימה לא קלה בהתחשב בעובדה שהרשימה כוללת חברות ענק כמיקרוסופט, אורקל, SAP הגרמנית ו-CA.
נוסף על יעד זה, לנדן מקווה ששוק ה-BTO יביא את מרקורי למכירות של מיליארד דולר. כדי להגיע לרף מכובד זה, צריכה מרקורי להכפיל ואף יותר מכך את מכירותיה. ב-2002 הסתכמו מכירות החברה ב-400 מיליון דולר וב-2003 צופים האנליסטים כי תרשום צמיחה מרשימה של 24% ל-495 מיליון דולר.
כדי להגיע לכך ביצעה מרקורי רכישות לא מעטות ב-2003, שהגדולה בהן היא צירוף קינטנה האמריקאית תמורת 225 מיליון דולר. בחברה מוסיפים כי החיפוש אחר טכנולוגיות נוספות שיצטרפו לפורטפוליו ה-BTO שהיא מבססת נמשך במלוא המרץ.
התהליך הזה משתקף היטב במניה של מרקורי שנהפכת למטבע חזק אשר ניתן למנפו לרכישות נוספות. בשנה האחרונה הוסיפה המניה 145%, והיא ניצבת כיום ברמת שיא של יותר משנתיים - כ-51 דולר. כשלנדן קיבל את המפתחות לחברה מפיינגולד ב-99', המניה היתה ב-20 דולר.
השינוי בניירות הערך של מרקורי לא שימח רק את המשקיעים בחברה. מי שרשם את הקפיצה הגדולה ביותר בהונו האישי הוא לנדן. ברשימת העשירים הגדולים בישראל מוזכרים שמותיהם של מייסדי חברות רבים, אך בין השכירים בולט לנדן שהונו הנזיל מגיע ככל הנראה ליותר מ-50 מיליון דולר. הון זה נובע מהאופציות הרבות שהוא מארגן לעצמו, ומממש ברווח גדול.
"לא בכל יום אני מזכיר לעצמי שאני איש עשיר", הסביר לנדן במארס 2000. אבל חודשים ספורים לאחר מכן הגיע אחד מאותם ימים, כשהוא מימש מניות בעשרות מיליוני דולרים. המניה שוטטה אז מעל לרף 100 דולר.
בחודשים האחרונים, כפי שהיה אז, מתחבטים האנליסטים אם המניה יקרה מדי; וגם הפעם סיפק לנדן איתות מסוים כשמכר ביולי חלק ממניותיו תמורת עוד 10 מיליון דולר. המניה טיפסה מיולי ב-10 דולר נוספים. גם בכך אימץ לנדן גישה שהיתווה פיינגולד כשאמר לעובדיו כי "כסף עושים ממניות - לא מעבודה".
מרעננה ל"פורבס" ב-15 שנה
עידו אלון
15.10.2003 / 8:17