מאת שלומי שפר ועמי גינצבורג
בבנק לאומי נהנים מהיותה של גליה מאור אישיות מפורסמת, המשדרת מקצועיות, כריזמה ורצון למעורבות חברתית. "העובדה שגליה היא מנכ"ל לאומי מוסיפה לאיכות שלו מול הבנקים האחרים", אומר בכיר בענף. בנוסף, בשעה שבבנקים אחרים יש לא פעם סכסוכים בין הבעלים וחילופי תפקידים, מבחינת בנק לאומי מאור היא הבנק והבנק הוא מאור - ואין על כך כמעט עוררין. בבנקאות, יציבות היא ערך.
העובדה שמאור היא אישיות מפורסמת ואולי אף מותג נראית משונה, מאחר שמדובר במי שכמעט אינה מתראיינת לתקשורת. בראיונות שמקיימת מאור היא משתדלת לדבר בעיקר על ענייני הבנק, ומעט על עניינים חברתיים. "היא לא תדבר על נושאי מאקרו שבהם אין לה התמחות, ולא תנסה להתחרות עם כלכלנים", אומר בכיר בענף.
סלבריטאים נהנים לעתים קרובות מיחס מועדף בבנקים. פקידי הבנק לא ממהרים לתת אשראי לכל אדם, אבל כשמדובר באישיות מפורסמת האצבע על ההדק עשויה להיות קלה יותר. הסיבות לכך הן ענייניות וגם פסיכולוגיות.
מבחינה עניינית, בהלוואה לידוען קיימת מידה מסוימת של ביטחון ראשוני. ההנחה היא שידוען לא ימהר להתנער בקלות מהתחייבות לבנק, שכן הדבר עלול להתפרסם והמוניטין שלו עלולים להינזק. הוא גם לא ימהר לברוח מהארץ ולהשאיר חובות, מפני שאז הוא עלול להפסיד את אחד מנכסיו העיקריים (עצם פרסומו).
מבחינה פסיכולוגית קל יותר לפקיד לתת אשראי לאיש מפורסם, מאחר שיש לו תחושה שהוא "מכיר אותו אישית". גם אם היכרות זו היא רק דרך הטלוויזיה.
בשוק ההון ניתן למצוא כמה דוגמאות של אנשים שמינפו את פרסומם לגיוס כספים וביצוע עסקות. הדוגמה הבולטת מהשנים האחרונות היא של קבוצת פלד-גבעוני, שבראשה עמד מי שהיה בעבר מפכ"ל המשטרה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, רפי פלד.
לפי עדויות שונות במערכת הבנקאית, אחת הסיבות לכך שהקבוצה קיבלה אשראי נדיב לשרשרת הרכישות שביצעה היא העובדה שרפי פלד היה מזוהה עמה. פלד נהנה לפני הפרשה ממוניטין של איש רציני וישר, ולבנקאים היה נוח יותר לאשר לו הלוואות גדולות מאשר לסתם איש מהרחוב.
"היה כאן פקטור פלד", אמרו אנשים במערכת הבנקאית כשהתפוצצה פרשת פלד-גבעוני, ואנשי הקבוצה החלו במצעד חקירות ברשות ניירות ערך. אחד הבנקאים הבכירים אמר אז: "לאיש כמו פלד יש נגישות וגם אמינות לכאורה, ולכן לקבוצה היה קל יותר להשיג אשראי".
דוגמה מסוג אחר היא אנשי עסקים שמנסים להתחבר עם אנשים מפורסמים במטרה לנצל את פרסומם למטרות עסקיות. כך למשל עשו אנשי העסקים איתן אלדר ורועי גיל שחברו תחילה לבעל השליטה במעריב, עופר נמרודי, ולאחר מכן לתעשיין המזון מיכאל שטראוס. החבירה לנמרודי ולשטראוס עזרה לשניים, שלא נהנו מפרסום קודם, לגייס הון בבורסה ואשראי בבנקים.
"הכנסתי את שטראוס במחיר נמוך מפני שהייתי צריך לגיטימציה, ומרגע שהם הצטרפו כל הדלתות נפתחו בפנינו", אמר איתן אלדר, הרבה לפני שעסקי הקבוצה החלו להידרדר.
למפורסמים קל יותר לגייס הון בבנקים
שלומי שפר
5.10.2003 / 9:10