במסגרת הלחצים שמפעילים על אולמרט: "מבחינה פוליטית יהיה נכון להקל על האוכלוסייה ולא להיכנע לדואופולים"

"בתקופה זו של צמצומים ופגיעה בהכנסות בתי האב בכל המדינה, אני חושב שמבחינה פוליטית יהיה נכון להקל על האוכלוסייה בכללותה ולא להיכנע לדואופלים", כך כתב ראש עיריית אריאל, רון נחמן, החבר בוועדה הלאומית למדע וטכנולוגיה שמינה ראש הממשלה לקביעת דרכים ואמצעים לקידום ישראל לעידן המידע, לשר התקשורת, אהוד אולמרט, במכתב שהגיע לידי TheMarker.



נחמן מבקש מאולמרט שלא לתת יד לעיכוב המתמשך בהרחבת התחרות בשוק השיחות הבינלאומיות הנמשך מינואר 2002, ולמעשה מתעכב כעת בפעם השלישית. "כניסת מפעילים נוספים תביא להגברת התחרות, הפחתה בעלויות התקשורת של הצרכנים וקידום התשתית הלאומית", כותב נחמן ומוסיף, "אני פטור מלהסביר לך את היתרונות הנובעים מפתיחת השוק לצרכנים ולקובעי המדיניות".



אולמרט התבטא בשובע שעבר בנושא וטען שבאשר להרחבת שוק השיחות הבינלאומיות "אני לא מזדרז לפתוח את שוק השיחות הבינלאומיות בפני מתחרים נוספים. אני אקבל החלטה רק כשאהיה משוכנע. כרגע אני לא בטוח לגבי הרחבת השוק למתחרים חדשים".

אולמרט קיבל דיווחים שהתוכניות העסקיות של חברות הסלולר לקראת כניסתן לפעילות בשוק השיחות הבינלאומיות קובעות שחברות הסלולר ישתלטו על נתח של 15% משוק השיחות הבינלאומיות ביום הראשון לפעילות. כמו כן, כניסת המתחרים החדשים לשוק צפויה להוריד את מחיר השירות מיידית בכ-10%-15% ולגרום לאובדן של כ-20% בלקוחות למפעילות השיחות הבינלאומיות.



ההכנסות בשוק השיחות הבינלאומיות הסתכמו ב-2002 במעט יותר מ-2 מיליארד שקל, כשברק רשמה הכנסה של 708 מיליון שקל, קווי זהב רשמה הכנסה של 670 מיליון שקל ובזק בינלאומי רשמה הכנסה שנתית של 692 מיליון שקל.



ב-2003 יצמח השוק במעט, ועל כן פגיעה מיידית בהכנסות המפעילות בהיקף של כ-15% משמעותה אובדן הכנסות של כ-300 מיליון שקל בשנה.



חברות השיחות הבינלאומיות לוחצות במהלך החודשים האחרונים על משרד התקשורת בעניין טיוטת התקנות להרחבת שוק השיחות הבינלאומיות.



חברות השיחות הבינלאומיות הבהירו למשרד התקשורת את משמעות מבחינתן במונחי כוח אדם להחלטה להרחיב את השוק למתחרים חדשים ובעיקר לפתוח את השוק לפעילות בפני חברות הסלולר. מנכ"ל של אחת מחברות השיחות הבינלאומיות טוען כי "פתיחת השוק לתחרות תחייב את החברה לפטר כ-350 עובדים ובתוך זמן קצר". מנגד, חברות הסלולר ובעיקר ספקיות האינטרנט המבקשות להיכנס לפעילות בתחום הצהירו כי יוכלו לקלוט את העובדים המשתחררים מהמפעילות הבינלאומיות.