קליין בביקורת נשכנית כנגד הבעלויות הצולבות של לאומי ומגדל: "האם חברת ביטוח יכולה להיות הסבתא של עצמה?"

"האם המשפחה הפיננסית שמתגלה לנגד עיננו בישראל אינה מסתכנת בגילוי עריות כאשר לא ברור מי ההורים ומי הילדים, מי אחיו של מי ומי נשוי למי?", כך שואל היום נגיד בנק ישראל בכנס לציון 50 שנה לבורסה לניירות ערך. הנגיד רומז לגבי האחזקות הצולבות בתחום הפיננסי בישראל במסגרתם מחזיקות חברות ביטוח באחזקות בבנקים ולהפך.



קליין החל את נאומו באומרו כי הפעם הטיפול הכלכלי במסגרת התוכנית הכלכלית של הממשלה נראה באמת אחרת. "עומדת היום לדיון הצעת חוק חדשה המיועדת לארגן את שוק איגרות החוב הממשלתיות. במסגרת החוק המוצע ניתנת סמכות לשר האוצר לקבוע למי למכור את האג"ח - לשם מה צריך לתת לשר האוצר סמכות מסוג זה?" שאל הנגיד. "גם לתת לבנקים לעשות שוק באג"ח - מחזיר אותנו 20 שנה אחרונית כאשר דברים מסוג זה סיבכו אותנו בעבר - יש לשקול אישור של הצעות אלו".



הנגיד מתייחס בצורה ישירה יותר לקשר הבעלות הצולבת בין חברת מגדל ובנק לאומי ושואל בביקורתיות: "האם חברת ביטוח יכולה להיות סבתא של עצמה?". "האם שני בנקים יכולים להיות אחים כי יש להם את אותו האב?", ממשיך ושואל הנגיד ומתכוון ככל הנראה לבנק איגוד ובנק לאומי - בשניהם מחזיק שלמה אליהו. "האם קרן נאמנות יכולה להיות בת של בנק ובאותה השעה גם אחותו כי שתיהן אמהות של אותה חברת הביטוח?", ממשיך לחוד קליין.



למעשה, מותח הנגיד ביקורת חריפה נגד הריכוזיות של הענף הפיננסי בישראל, ועל כך שמבנהו הסבוך אינו נמצא תחת פיקוח של אף רשות. "מי אחראי לפיקוח על הקונגלומרטים הפיננסים האלו כל עוד אין טיפול כפי שצריך בפיצולם: הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח, רשות ניירות הערך, ואולי בכלל הממונה על ההגבלים העסקיים?", שואל הנגיד.



"הפתרון של תיאום או אף איחוד הפיקוח צריך להיבחן כתוצר לוואי של התפיסה המבנית של השווקים ולא כגושפנקא למציאות שנוצרה כברירית מחדל", אומר הנגיד ותומך באיחוד רשויות הפיקוח לגוף מפקח אחד.



הנגיד מתייחס ישירות גם לבנקים. "בשנים האחרונות הולכת ומתבררת תופעת הריכוזיות הגדולה באשראי הבנקאי, המחייבת עדכון בכללי הניהול הבנקאי וככל שנתעכב אם הטיפול בכך - הקושי יגדל".



עוד מתייחס בדבריו הנגיד לפרשיית קרן מדדית 120 של פסגות מקבוצת בנק לאומי: "נוצר צורך להתייחס לכך שקרן נאמנות חדשה של בנק מסוים גייסה ביום אחד סכום אסטרונומי ועולה השאלה באם בנסיבות כאלו אפשר לקיים חוק ייעוץ?", שואל הנגיד. "החוק הזה הוא דוגמה קלאסית לחומה סינית נקובה ככברה שאיש אינו יודע כיצד לבצעו, ואשר אומץ כתחליף לצעד הנדרש של הפרדת הבעלות בין הבנקים לבין קרנות נאמנות".