לפני שנה בדיוק חזה דורון צור שמדד הנאסד"ק יירד ל-2,000 נקודות

אחרי שהוכיח את נצחונו המוחלט - לפני שנה בדיוק הוא חזה שמדד נאסד"ק יירד ל-2,000 נקודות - אפשר היה לצפות כי האנליסט דורון צור ירשה לעצמו לקטוף את הפירות. נאסד"ק איבד 60% מערכו מאז הפתיע צור עם התחזית הפסימית שלו, וזהו בהחלט העיתוי שבו אנליסט מושכל יאמר: צדקתי, עכשיו הגיע הזמן לממש את הרווח ולהתחיל לקנות.

אבל לא. צור, שמכחיש כי הוא עונה לתואר של "פסימיסט כרוני", ממשיך להיות פסימי. "נאסד'ק עדיין יקר", הוא אמר אתמול, "אני לא אפחד לראות אותו יורד בעוד עשרות אחוזים".

את דבריו מבסס צור על מעקב אחר שש המניות הגדולות של נאסד"ק - מיקרוסופט, אינטל, דל, סיסקו, אורקל וסאן. אחרי שנסחרו לפני שנה במכפילי רווח של 100 ויותר, ירדו שש המניות האלו לרמות מכפילים של כ-30. אלו הם אותם מכפילים שאיפיינו אותן ב-96', ערב הפריצה הגדולה של נאסד"ק, ולכאורה מדובר במכפילים היסטוריים סבירים.

אלא שצור טוען כי מה שהיה סביר ל-96', אינו סביר עוד כיום. הסיבה: לראשונה מזה שנים מדווחות שש החברות הללו על קיפאון בצמיחה, שחיקת מרווחים, ואפילו צפי לירידה בהכנסות וברווחיות. "יש תחרות מה ירד יותר מהר", הוא אומר, "מכפיל המניה או הרווח. וכאשר צפי הרווחיות יורד - אי אפשר לומר שמכפיל 30 הוא עדיין סביר". לחלופין קובע צור כי מכפיל 30 יכול להיות סביר, אם תחזיות הרווח שהוא מתבסס עליהן יירדו בשיעור ניכר. "אין לי בעיה עם מכפיל 30 לתחזית של מחצית הרווח. עדיין המשמעות של זה היא שהמניה תצטרך לרדת לחצי".

ירידה של %60, כמו ההגעה למדד "עגול" של 2,000 נקודות, אינם מרשימים אותו. הוא גם אינו סבור כי הנתונים האלו הופכים את נאסד"ק כיום לשוק של הזדמנויות קנייה.

הפדיונות בקרנות הנאמנות האמריקאיות עדיין לא ממש התחילו, הוא מונה את חששותיו, עובדי ההיי-טק מממשים את האופציות שקיבלו בירידות, ולוחצים את המחירים עוד ועוד מטה, וגם השדרה המרכזית של שוק ההון האמריקאי - מניות הדאו ג'ונס - עוד לא הגיבה להרעה הכלכלית בארה"ב, ונסחרת ברמות מכפילים גבוהות מדי. "אנחנו עדיין יקרים, ואם הרווחיות תמשיך לרדת - גם נאסד"ק ירד".

דווקא לגבי שוק המניות המקומי יש לו כמה דברים יותר טובים. לא, חס וחלילה, שהוא סבור שהשוק זול - "ב-95' היה כאן זול. אז היה אפשר לעשות 'קיל', עם מניות הבנקים שנסחרו ב-%60 מהונן" - אבל הוא כן סבור שהמחירים סבירים כלכלית, וכי צפי הצמיחה של המשק הישראלי טוב בהרבה מזה של האמריקאי. "שופרסל נסחרת במכפיל 18, וממשיכה לצמוח. וול מארט נסחרת ב-40, וצופה ירידה בהכנסות. אז נכון ששופרסל הוא לא וול מארט, אך עדיין לכל דבר יש מחיר יחסי".

כשמאשימים את צור כי הוא פסימיסט נצחי, וכי רק מחירי שפל נדירים - כמו אלה ששררו בתל אביב ב-95' - גורמים לו לשחרר המלצות קנייה, הוא ממהר לתקן את הרושם שהותיר עם המלצה על השוק המקומי. "בשוק מניות צריך לקנות כשהמחירים זולים, או כשהם סבירים, כי אף פעם אי אפשר לדעת מתי השוק יגיע לשפל שלו. לכן המחירים בתל אביב מצדיקים היום קנייה, לטווח הארוך. בניו יורק, לעומת זאת, לא הייתי רץ לקנות".