האנליסטים אופטימיים מדי - רק כמחצית מהמלצות ה"קנייה" מוצדקות

האנליסטים נוטים להיות אופטימיים מדי - כך מעלה בדיקת חטיבת ההשקעות של בנק לאומי. מניתוח שערכה החטיבה, עולה כי מתוך 136 ההמלצות שנבדקו רק 42 התבררו בדיעבד כנכונות ורק כמחצית מהמלצות ה"קנייה" היו מוצדקות.

בניתוח נבדק האם צדקו האנליסטים בתחזיותיהם בתקופה שבין נובמבר 2002 לינואר השנה. נכונות ההמלצה נבדקה ע"פ הכללים הבאים: אם תשואת מניה מסוימת מיום ההמלצה עד נובמבר השנה היתה גבוהה ב-15% יותר מהמדד, המלצת "קנייה" היתה מוצדקת; אם תשואת המניה נעה בטווח של 5%-15% מעל המדד, המלצת "תשואת יתר" היתה מוצדקת; בטווח של 5% מעל ומתחת למדד היחס, המלצת "נייטרלי" נחשבת למוצדקת; אם התשואה היתה נמוכה ב-5% ויותר מהמדד, המלצת "תשואת חסר" היתה המדויקת ביותר.

סה"כ נבדקו 136 המלצות, מתוכן היו 63 המלצות "קנייה", 24 "תשואת יתר", 46 המלצות "נייטרלי" ו-2 המלצות בלבד של "תשואת חסר". מבין 63 המלצות ה"קנייה", רק 27 הוכיחו את עצמן ואילו 21 מהמלצות ה"קנייה" הצדיקו בדיעבד המלצה הפוכה של "תשואת חסר". מנגד, שתי ההמלצות של "תשואת חסר" התבררו כשגויות ב-180 מעלות והצדיקו בדיעבד "קנייה". מתוך 46 המלצות "נייטרלי" רק 6 הצדיקו את ההמלצה בדיעבד, ומתוך 24 המלצות על "תשואת יתר" קיימו רק 9 את הערכת האנליסט, כש-8 מקרים הצדיקו המלצה נמוכה יותר, ו-7 מקרים המלצה גבוהה יותר.

בלאומי גם בנו מדד להערכה כמותית של טיב ההמלצות לפי ניקוד. הניקוד נקבע כך: להמלצת "קנייה" נקבעו 4 נקודות, ל"תשואת יתר" 3 נקודות, ל"נייטרלי" 2 נקודות ול"תשואת חסר" נקודה אחת. ההפרש בין ההמלצה המקורית להמלצה שהיתה נכונה בדיעבד נותן מדד של טעות ממוצעת ונבדקה גם סטיית תקן לטווח טעויות זה.

בסיכומו של דבר, בנק ההשקעות CSFB דורג במקום הראשון בטיב המלצותיו עם טעות ממוצעת של 0.3 בלבד, אחריו דורגו אופק עם טעות של 0.5 ו-UBS עם טעות של 0.8. בתי ההשקעות ה"טועים ביותר" הם לידר עם פספוס ממוצע של 2.2, וגמול סהר ונשואה זנקס עם טעות ממוצעת של 1.6. הטעות הממוצעת של כלל האנליסטים שנבדקו עומדת על 1.2 נקודות.