פרופ' חיים בן-שחר קורא לשר האוצר החדש לשמור על מסגרת התקציב ועל יעד הגירעון

הארץ
ltpgt
ltbgt
מאת מוטי בסוק
lt/bgt
"שר האוצר, סילבן שלום, ניצב בפני בעיה קשה ביותר - המיתון במשק. אני לא יכול להגיד לו ש-2001 תהיה שנה של צמיחה, בגלל ההאטה בכלכלה העולמית והבעיות המדיניות-ביטחוניות של ישראל. עם זאת, אני חושב שבתוך המשק יש מצבורי כוח לצמיחה" - כך אמר אתמול פרופ' חיים בן-שחר (חב"ש), מבכירי הכלכלנים בישראל. "שלום צריך לעודד את מצבורי הכוח האלו, ואולם לא על ידי הרחבה תקציבית. בהרחבה כזו הוא לא יעודד שום דבר; להיפך - הוא ידכא. הוא ידחוף את הסקטור הפרטי החוצה".
lt/pgt

ltpgt
פרופ' בן-שחר עמד בראש ועדת בן-שחר לרפורמה במערכת המס בישראל ב-75', שביצעה מהפכה במערכת המס הישיר בארץ. במשך השנים הוא ייעץ לראשי ממשלות, לממשלות ולשרי אוצר רבים. לפני כשנה נחשב למועמד מועדף על ראש הממשלה דאז, אהוד ברק, ועל שר האוצר לשעבר, אברהם שוחט, לתפקיד נגיד בנק ישראל. הוא דחה את ההצעה.
lt/pgt

ltpgt
בן-שחר הדגיש כי "שלום צריך לשדר נחרצות בעניין התקציב, המסגרת והגירעון. את כל החוקים הפרטיים יש לחסל עכשיו, במכה אחת. הם הרי עברו, בין השאר, כאקט של מחאה נגד הממשלה הקודמת. ביטולם יחסוך 3 מיליארד שקל בתקציב, מתוך 10 מיליארד שחסרים.
lt/pgt

ltpgt
"בוודאי ובוודאי שאי אפשר לתת לצבא את כל מה שהוא דורש", אמר חב"ש. "צריך לבדוק את דרישות הצבא בצורה מאוד מדוקדקת, בפינצטה. לגבי תחזית ההכנסות ממסים שבבסיס תקציב 2001, אני מציע לשר האוצר להתבסס על התחזית הקיימת של האוצר. זו תחזית שמרנית, ויש בהחלט סיכוי שהיא תתגשם.
lt/pgt

ltpgt
"לדעתי, חשוב מאוד ששר האוצר ייאבק כדי לשמור על יעד הגירעון שבתקציב השנה, 1.75% מהתוצר. זה חשוב מאוד לכלכלת המדינה. אם שלום ייאבק הוא יזכה להערכה בעולם. אם הוא ירצה להיות שר אוצר פופולרי, שר אוצר שנותן, הוא יגמור רע מאוד - כשר אוצר שנכשל. נכון, מתפקיד שר אוצר די קשה להמשיך לתפקיד של מנהיג בליכוד וראש ממשלה בקדנציה שאחרי. אבל אם שלום יעשה את הדברים הנכונים תהיה אליו הערכה וכבוד. אולי לא יאהבו אותו, אבל יעריכו אותו. ובסוף אולי כן יאהבו אותו. אבל אם הוא יילך בדרך שמחפשת אהבה, הוא יגמור את הקריירה מהר מאוד.
lt/pgt

ltpgt
"נדמה לי ששרון ייתן לו גיבוי כדי שיעשה את מה שהוא כן יכול לעשות - שינויים מבניים, הפרטה ורפורמות. אם יעביר במהירות את מסקנות ועדת בן-בסט לרפורמה במס, הדבר יירשם לזכותו כהישג פוליטי. הוא יוכיח שהוא הצליח במקום שקודמיו נכשלו.
lt/pgt

ltpgt
"הייתי מציע לו שלא יסתבך במאבקי שווא עם בנק ישראל. שיבין שהורדה של עוד 1% בריבית לא תפתור את בעיות המשק - לא את בעיית האינתיפאדה, לא את בעיות ההיי-טק וגם לא את בעיות היצוא".
lt/pgt

ltpgt
בן-שחר סבור כי חשוב גם מה שלום ישדר לעולם, כולל לאנליסטים שקובעים את הדירוג של ישראל. "אם שלום ישדר מדיניות מאסטריכט ושיתוף עם בנק ישראל, השווקים הבינלאומיים יקבלו את זה כאיתות חיובי של הממשלה החדשה".
lt/pgt

ltpgt
לדעת חב"ש, קיים הבדל מהותי בין המיתון ב-96'-99' למיתון של החודשים האחרונים. "מאחורי המיתון שהחל ב-96' היו סיבות כלכליות פנימיות. הוא הוחרף בשל חילופי השלטון והקמת ממשלת נתניהו, שיצרה אי ודאות לגבי הנחרצות והנחישות של ישראל בהמשך תהליך השלום. המיתון של עכשיו שונה. הוא מושפע מסיבות חיצוניות, האינתיפאדה והפסקת תהליך השלום, וכן מההאטה בכלכלה העולמית, הנפילה בנאסד"ק ובבורסות העולם".
lt/pgt

ltpgt
חב"ש מזכיר כי כשאהוד ברק עלה לשלטון, באמצע 99', המשק היה במיתון ותקציב המדינה היה גירעוני. "ברק ושוחט היו יכולים ללכת בגישה הכביכול מסורתית, לומר 'אנחנו צריכים להוציא את המשק מהמיתון ולשם כך יש הכרח להגדיל את תקציב 2000'. רבים מאוד הציעו להם מסלול זה. והם היו יכולים, וכך הם גם עשו, לקבל את הניתוח שעשתה קבוצת כלכלנים.
lt/pgt

ltpgt
"אמרנו לו כי 'מה שצריך לעשות כדי להוציא את המשק מהמיתון הוא בדיוק ההיפך, לרסן את הממשלה ולהקטין את הגירעון בתקציב 2000, לשמור על מדיניות של יציבות מוניטרית, לבצע שינויים מבניים, כדי שהצמיחה תתחיל דרך הסקטור הפרטי'. אמרנו לו גם כי 'למעשה אין לך אופציה להגדיל את התקציב, שכן אם תגדיל המשקיעים יברחו מהארץ. אנחנו בעידן הגלובליזציה, ובעידן זה לממשלה הרבה פחות שליטה ודרגות חופש. היא לא יכולה לעשות מה שעשתה פעם במשק סגור - הרחיבה, קיצצה, לקחה קצת הלוואות מחו"ל וסגרה את המשק לתנועות הון. אם 'תשדר' תנאי מאסטריכט, ההשקעות מחו"ל יגברו, מעמדה הכלכלי של ישראל יתחזק. יש לה את קטר ההיי-טק, והדבר החשוב ביותר שאתה מביא הוא תהליך השלום'. "לא לקחנו אז בחשבון עוד דבר - שהצמיחה בעולם תגבר יותר ממה שדובר אז, הנאסד"ק יעלה, ושווקי המניות האחרים יפרחו".
lt/pgt

ltpgt
לדברי בן-שחר, "אם מסתכלים לפי רבעונים, רואים שהצמיחה החלה, בצורה דרמטית, מיום הבחירות ב-99'. השתחררה איזו ציפייה. במשך 3 שנים הקפיא הציבור את רמת הצריכה לנפש, ואפילו הקטין אותה במידה מסוימת. ביום שברק נבחר הצרכנים יצאו החוצה לחגיגה צרכנית, וההשקעות גדלו בצורה ניכרת.
lt/pgt

ltpgt
"הדבר המפתיע הוא הגידול האדיר ביצוא, שחלק ממנו נבע מההיי-טק, ובמיוחד מהסטראט-אפ. אבל היה גם גידול מרשים ביצוא בהרבה תחומים אחרים, בשל מה שקרה בשווקים העולמיים. מקצב צמיחה של 0.5% לרבעון עברנו לקצב צמיחה של 3% לרבעון. זאת, כאשר גם המדיניות הפיסקלית של הממשלה ב-2000 וגם המדיניות המוניטרית של בנק ישראל היו מרסנות. אגב, לדעתי, תפקיד הריבית לא כל כך דרמטי וקריטי למיתון, כפי שנוהגים לומר מי שמבקשים הורדת ריבית מהירה.
lt/pgt

ltpgt
"סיבה מרכזית למהפך ולצמיחה של אמצע 99' ו-3 הרבעונים הראשונים של 2000 היא הרוח הגבית לכלכלה שנוצרה אז, בשל התחושה הטובה שאנחנו הולכים לקראת שלום, בשל הגיאות בהיי-טק ובסטארט-אפים, הצמיחה הכלכלית במדינות אחרות והגדלת היצוא הישראלי. עד סוף הרבעון השלישי של 2000, במשך 5 רבעונים, היתה פה צמיחה מרשימה. ב-9 החודשים הראשונים של 2