בנק הפועלים - הראשון שיחשוף את עסקי כרטיסי האשראי

בנק הפועלים הגיב היום לידיעה בעיתון "ידיעות אחרונות" בדבר בחינת אפשרות להנפיק את חברת כרטיסי האשראי ישראכרט שבבעלותו המלאה, ומסר כי הבנק לא קיבל כל החלטה בנושא, אך הוא בוחן מדי פעם רעיונות שונים, ובהם הנפקת ישראכרט.

גורמים בשוק ההון מעריכים עם זאת, כי הנפקה של ישראכרט היא מהלך שלהתרחשותו סבירות לא נמוכה. ישראכרט, המנוהלת ע"י חיים קרופסקי, היא חברת כרטיסי האשראי הגדולה בארץ עם כ-1.8 מיליון כרטיסים שהם כ-43% מכלל כרטיסי האשראי בארץ. כ-90 אלף בתי עסק בארץ מכבדים את כרטיסי האשראי שלה בארץ, ובנוסף מכובדים הכרטיסים ע"י אלפי בתי עסק בחו"ל.

תשלובת ישראכרט כוללת את החברות ישראכרט, יורוקרד ואמינית. התשלובת תרמה לרווח השנתי של בנק הפועלים ב-2002 73 מיליון שקל לעומת 63 מיליון שקל בשנה שלפני כן. פעילות תשלובת ישראכרט תרמה להכנסות מעמלות של הבנק סך של 765 מיליון שקל ב-2002 ו-758 מיליון שקל ב-2003. במחצית הראשונה של 2003 תרמה ישראכרט לרווח הנקי של בנק הפועלים 48 מיליון שקל, גידול חד של 77% לעומת התקופה המקבילה. גם ההכנסות מעמלות עלו - ב-6.6% - והסתכמו ב-388 מיליון שקל במחצית 2003.

ההערכות בשוק ההון הן שההיגיון מאחורי הנפקה אפשרית קשור ברצון של הבנק להציף ערך של נכסיו ולגייס עוד מזומנים לטובת חלוקה לבעלי השליטה. הנפקת ישראכרט, אם אכן תתרחש, תשנה את המגמה של בנק הפועלים בחודשים האחרונים, במסגרתה נקט מדיניות הפוכה של מחיקת חברות בנות ציבוריות וכינוסן "הביתה". כך היה עם רכישת בנק הספנות ומחיקתו מהמסחר, מהלך שננקט גם לגבי בנק משכן.

יחד עם זאת, יש לזכור כי אין להשוות את מעמדה האיתן של ישראכרט בשוק בו היא פועלת למצבם של עסקים אחרים של הפועלים שנמחקו ממסחר או שנרכשו פנימה, דוגמת רכישת הבעלות המלאה על בנק קונטיננטל. קשה להעריך מהו שוויה של ישראכרט, שכמו שאר החברות בענף אינה מספקת דיווחים על תוצאותיה הכספיות, אך בשוק ההון מעריכים כי שווי החברה לצורך הנפקה אפשרית נע סביב 2 מיליארד שקל. בשל השווי הגבוה יחסית שמיוחס לחברה, ההערכות הן כי הבנק ינפיק מקסימום 10%-20% ממניותיה.

ענף כרטיסי האשראי כולו, שלא התאפיין בדינמיות יתרה, עבר סערה בסוף שנת 1998 כשהבנק הבינלאומי החליט להתחרות בוויזה כ.א.ל (דאז) ולהשיק חברת כרטיסי אשראי חדשה - אלפא קארד, שהנפיקה את כרטיסי ויזה אלפא. כניסת אלפא קארד גרמה טלטלה גדולה בשוק כרטיסי הוויזה וחוללה תהליך של הפחתת עמלות ותחרות גוברת. תחרות זו הביאה לשחיקה של 20% בממוצע בעמלות ששילמו בתי העסק, שהן המקור העיקרי והרווחי ביותר של חברות האשראי.

ישראכרט לא נפגעה ישירות מהתחרות בשוק הוויזה, משום שהתחרות לא נגעה לסליקת כרטיסי מאסטרקארד וישראכרט, אך הפחתת העמלות בשוק הוויזה גרמה לממונה על ההגבלים ללחוץ על ישראכרט, תוך איום על הכרזה עליה כמונופול, ולבסוף גם היא נאלצה לקצץ את עמלותיה, שנעו בין 0.5% ל-4% לבתי העסק בשיעור דומה.

אלפא קארד נחלה כישלון חרוץ בהתמודדות המטורפת מול החברות הגדולות והוותיקות והתפרקה במחצית שנת 2000, אך את הוואקום שש למלא בנק לאומי, שהחל בראשית 2001 בשיווק אגרסיווי של כרטיס הוויזה החדש שלו, לאומי קארד, שהצטרפה לכ.א.ל כחברת ויזה נוספת.

גודלם של שוק הוויזה ושוק המאסטרקארד (הכולל כרטיסי מאסטרקארד וישראכרט) כמעט זהה, אך בעוד שבשוק הוויזה פועלות כאמור שתי חברות, הרי ששוק המאסטרקארד נשלט לחלוטין בידי תשלובת ישראכרט. התחרות בין חברות הוויזה, ששחקה את העמלות שלהן, הביאה אותן ללחוץ על הממונה על ההגבלים העסקיים לפתוח גם את שוק המאסטרקארד לתחרות, לקראת מצב שבו יהיו בו מספר מנפיקי כרטיסים ומספר סולקים למותגים זהים של כרטיסי אשראי. כך יוכלו כ.א.ל ולאומי ויזה לסלוק כרטיסי מאסטרקארד וישראכרט תוכל לסלוק כרטיסי ויזה.

פתיחת שוק הסליקה לתחרות לא שינתה כלל את המצב בפועל. היות שתשלובת ישראכרט נשארה הסולקת היחידה של כרטיסי הישראכרט, הרי ברור שכל בית עסק יהיה חייב לעבוד איתה בשל חלקה המשמעותי (%25-30%) בשוק הכרטיסים. מצב זה נוטל את העוקץ מהתחרות בשוק, כיוון שישראכרט יכולה תמיד לחסום את הסליקה של כרטיס מאסטרקארד מצד חברת ויזה בעזרת הנחות שתיתן לבית העסק שעל כיסו היא מתחרה בסליקת כרטיסי ישראכרט, מהלך שמכונה בשם "סבסוד צולב". ישראכרט מצדה טוענת למעמד של מותג ומתנגדת עקרונית לפתוח גם סליקת כרטיסי הישראכרט לתחרות, אך לחץ של הממונה על ההגבלים, כשאיום המונופול עולה שוב, הביא את החברה להסכמה שלא להפעיל סבסוד צולב ולהציג לכל עסק שקיבל הצעה לסליקה מחברת ויזה.

חברות הוויזה טוענות כי ישראכרט ממסמסת את הדיונים האמורים להביא להסכם תפעולי בין החברות, שיסדיר את אופי הסליקה במצב החדש שמחייב גם פריסה טכנולוגית חדשה ושינוי הממשקים הקיימים במערכות הסליקה.

את מצב שוק כרטיסי האשראי ואת עמדתה האיתנה של ישראכרט בו סיכם הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד דרור שטרום, באזני כתב "הארץ" לפני זמן לא רב: "חברות הוויזה אינן רוצות להיכנס לתחרות עם בנק הפועלים, הן אפילו מודות בכך בחצי חיוך. באחרונה שיפרו חברות הוויזה את ביצועיהן והן מעדיפות שלא להתחרות בישראכרט, כיוון שהדבר יפגע מאוד ברווחיותן", אמר שטרום, שהעריך כי אין מנוס מהפעלת בית הדין להגבלים כדי שיאכוף למעשה תחרות על הענף מלמעלה.