שמחה רבה פסח בא

רעיונות

לקראת חג הפסח נרענן את הזיכרון בדבר זכויותיהם של העובדים - בהקשר של שכר עבודה ושל שעות עבודה: בערב החג, בימי החג ובחול המועד שלו. פקודת סדרי שלטון ומשפט קובעת כי ראשון ושביעי של פסח נמנים עם מועדי ישראל והם ימי מנוחה.

בצו הרחבה מ-1 ביולי 2000 החל על כל המשק, נקבע כי עובד בשכר יומי או עובד בשכר קבלני, לאחר שעבד 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ושלא נעדר מעבודתו סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום לאחר החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור ימי החג. השנה יום ראשון של פסח יחול ביום א', ויום שביעי של פסח יחול ביום שבת. לפיכך, בעד יום החג שיחול ביום א', 8 באפריל 2001, ישולם מלוא התשלום; ובעד יום החג, שיחול ביום השבת, לא ישולם דבר.

צו ההרחבה קובע עוד כי עובד במשכורת חודשית לא יהיה זכאי לתשלום נפרד בעבור ימי חג.

המעביד אינו חייב לשלם לעובד שאינו יהודי גם בעבור ימי החג היהודיים וגם בעבור ימי החג לפי דתו של העובד. התשלום ייעשה על פי בחירתו של העובד בין שני החגים (אין כפל של תשלום).

אם נטל העובד חופשה, ובתוך ימי החופשה נמצא יום חג, אין לכלול את יום החג במסגרת ימי חופשתו.

ערב חג הפסח חל השנה בשבת. ערב יום השביעי לחג חל ביום שישי וממילא אין עובדים יותר מ-7 שעות, על פי פיסקה ב' לסעיף 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951.

במוסדות ציבור ובמשרדי הממשלה נהוג שבימי חול המועד מצויים העובדים בחופשה מרוכזת. שעות העבודה במוסדות ציבור ובמשרדי ממשלה אשר עובדים, הם אלה:

עובדי המדינה - עובדים עד שעה 14:00 (לעובד 6 ימי עבודה בשבוע), או עד שעה 14:30 (לעובד 5 ימי עבודה בשבוע), למעט היום האחרון של חול המועד, שבו הם עובדים עד שעה 13:00.

עובדי הרשויות המקומיות - עובדים עד שעה 13:00, למעט היום האחרון של חול המועד, שבו הם עובדים עד שעה 12:00.

בחוק שעות עבודה ומנוחה אין אזכור של נושא העבודה בחול המועד. לכן, על המגזרים האחרים של העובדים חלות הוראות מיוחדות של הסכמים קיבוציים או חל הנוהג אשר במקומות העבודה. בחלק ממקומות העבודה נהוג לעבוד בימי חול המועד מספר שעות עבודה פחות מהרגיל ובחלק ממקומות העבודה נהוג לעבוד בימי חול המועד כיום רגיל.

פיסקה א' לסעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951, קובעת, בין השאר, כי: "הועבד עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן ישלם לו המעביד בעד שעות אלה שכר עבודה לא פחות מ-11/2 משכרו הרגיל, וייתן לו המעביד, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד, שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד".

על פי האמור לעיל - על עבודה ביום חג יקבל העובד שכר בשיעור של 150% משכרו הרגיל בצירוף יום חופשה חליפי.

בחוזר מס הכנסה 34/93, מ-30 ביוני 1993, נקבע כי מתנות הניתנות לעובד בשגרת יחסי עבודה ("מתנות לחגים") ייחשבו להכנסת עבודה בידי העובדים.

מקום עבודה, שאין בו הסדרי עבודה קיבוציים, המבקש לסגור את שעריו במהלך חול המועד ולהוציא את עובדיו לחופשה מאורגנת, צריך להודיע על כך לעובדיו שבועיים מראש לפחות, וימי חופשה אלה ייחשבו לעובדים כחלק מימי חופשתם השנתית. לפיכך - מעביד, שיסגור בימי חול המועד את עסקו בלי להודיע על כך לעובדים שבועיים מראש לפחות, עלול לשלם לעובדיו בעבור ימים אלה, שבהם העסק סגור, משכורת רגילה, אם הם התנגדו והודיעו כי הם מצידם היו מוכנים ומזומנים לבוא לעבודה והמעביד מנע זאת מהם.