שיקולים זרים לח"כ? לא יכול להיות

האם אפשר לאסור על חברי כנסת שהם עורכי דין להשתתף בישיבות
ועדת חוקה, חוק ומשפט הדנות
בחקיקת חוקים הנוגעים למקצועם?
בשאלה עקרונית חשובה זו התחבט
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן
(ליכוד), כשהגיעה לידיו הצעת
חוק של ח"כ אמנון כהן (ש"ס),
המציעה להגביל את גובה שכר
הטרחה של עורכי דין העוסקים
בגביית חובות של אזרחים בגין
איחור בתשלום מסי ארנונה,
היטלים, אגרות וכד' (שכר הטרחה
משולם גם הוא על ידי האזרחים
החייבים).



ח"כ כהן טען בדברי ההסבר להצעת
החוק שלו כי כיום שורר מצב בלתי נסבל, שבו החייבים בתשלומי חובה
כורעים תחת עומס שכר הטרחה שהם נדרשים לשלם לעורכי הדין, שהוא ברוב
המקרים גבוה יותר מתשלום החוב עצמו. הוא הציע להגביל את גובה שכר
הטרחה ל-11% בלבד מהסכום שנדרש האזרח לשלם.



ח"כ איתן חשש שחברי ועדת החוקה שהם עורכי דין, עלולים להיקלע למצב של
ניגוד עניינים חריף אם יהיו מעורבים בגיבוש הצעת החוק. נטיית הלב שלו
היתה לאסור על חמשת הח"כים החברים בוועדה, שהם גם חברי לשכת עורכי
הדין (יו"ר הקואליציה גדעון סער, רוני בר-און וגלעד ארדן מהליכוד;
רשף חן ואתי לבני משינוי) להשתתף בדיונים. אולם כדי להיות משוכנע
בעמדתו הוא פנה ליועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד אנה שניידר, וביקש
ממנה לחוות דעתה בנושא.



במכתבו ציין ח"כ איתן, כי "אני מודע לעובדה ששנים רבות עורכי דין שהם
חברי ועדת החוקה של הכנסת השתתפו בדיונים הקשורים למקצוע עריכת הדין
ללא הגבלה. אולם הפעם, מאחר שמדובר בהצעת חוק שיש לה השלכה ישירה
וברורה על אפשרות ההשתכרות של עורכי הדין שהם חברי הוועדה, שחלקם
מטבע הדברים יחזרו לעסוק בעריכת דין לאחר תום תקופת כהונתם בכנסת,
וכן בהתחשב בעובדה כי בחברה הישראלית התפתחו הנורמות המקובלות ביחס
למה שראוי ואינו ראוי בדוקטרינה של ניגוד עניינים, יש מקום לשנות את
הנוהל שהיה קיים בוועדה בעבר".



ח"כ איתן הדגיש, כי "הכנסת אמורה להיות המפקחת והמשגיחה על פעולותיה
של הרשות המבצעת ועל בסיס ההנחה שוועדת החוקה אמורה להיות זו שמובילה
את הכנסת בהקפדה על נורמות ציבוריות נאותות, הגעתי למסקנה שיש לשקול
לאסור על הח"כים שהם חברי לשכת עורכי הדין להשתתף בישיבות אלה".



יתרה מזו, ח"כ איתן ציין כי הוא רואה בעיה מיוחדת בכך שהוועדה מונה 17
חברים, שחמישה מהם עורכי דין. "מניסיוני למדתי כי למרות שהם מהווים
רק כ30%- מחברי הוועדה, בדיונים הנוגעים ללשכת עורכי הדין שיעורם
בקרב המשתתפים מגיע לעתים ל50%- ויותר, עובדה המצביעה על העניין
המיוחד והאישי שיש לח"כים אלה בדיונים הנוגעים למקצועם בעבר ואולי
בעתיד".



בין האישי למגזרי



היועצת המשפטית של הכנסת לא קיבלה את עמדתו של איתן. "דעתי היא כי
אין מניעה בהשתתפותם של ח"כים שהם עורכי דין בדיונים ובהצבעות על
הצעת החוק של ח"כ כהן, בהסתמך על כללי האתיקה ועל החלטות ועדת
האתיקה", כתבה שניידר. היא ציינה, כי סעיף 1 בכללי האתיקה של הח"כים
עושה הבחנה בין "עניין אישי" לבין עניין "הנוגע לענף משקי שח"כ
משתייך אליו".



התקנון קובע איסור מפורש על ח"כ ליזום דבר שיש לו בו עניין אישי או
להיות שותף ליוזמה כזו. כשלח"כ יש עניין אישי בדיון או בהצבעה במליאת
הכנסת או בוועדותיה, עליו להודיע על כך מיד לוועדת האתיקה ולא להשתתף
באותם דיונים והצבעות, אלא לאחר שיודיע שיש לו בכך עניין אישי. לעומת
זאת, אין כל איסור על ח"כ להיות שותף לדיונים ולהצבעות של נושא
"מגזרי", הנוגע לקבוצה רחבה שאותו ח"כ משתייך אליה. שניידר מציינת,
כי "הבחנה זו הינה הכרחית, שכן חבר הכנסת נבחר פעמים רבות כדי לייצג
מגזר מסוים בכנסת ואם יימנע מהשתתפות בדיונים ובהצבעות בענייני אותו
מגזר, הוא יחטא לתפקידו".



שניידר מביאה כמה דוגמאות לכוונתה. "אין מניעה שח"כים שהם הורים
ישתתפו בדיונים על תשלומי הורים לבתי ספר; ח"כים חרדים או ח"כים
המתגוררים בשטחים רשאים להשתתף בדיונים על הטבות כספיות למגזר החרדי
או למגזר המתיישבים ביש"ע. הוא הדין לגבי ח"כיות המצביעות על מתן
הטבות במס הכנסה לנשים בלבד. לעומת זאת, לא יהיה מקום להשתתפותו של
ח"כ בדיונים ובהצבעות העוסקות בהצעת חוק המעניקה הטבות ליישוב
מוגדר".







"חשוב לזכור שח"כים שהם עורכי דין אינם משמשים כעורכי דין פעילים
בתקופת כהונתם, כך שהצעת החוק המעניקה הטבות לעורכי דין אינה חלה
עליהם כיום ולא ניתן לדעת בוודאות אם תשפיע עליהם בעתיד", כותבת
שניידר. לדעתה, "פרשנות המונעת מח"כים שהם עורכי דין להשתתף בדיונים
על הצעות חוק הנוגעות לעורכי דין, לרבות ענייני שכר טרחה, תוביל
לתוצאה קשה, השוללת מחברי מגזר רחב מסוים את היכולת להשתתף בדיוני
ועדה על הצעות חוק הנוגעות לאותו מגזר, פעולה לשמה נבחרו לכהונתם
בכנסת".



ועדת האתיקה של הכנסת עסקה בנושא זה בדיוק לפני כשלוש שנים. בעקבות
תלונות שהגיעו אליה על כך שח"כים שהם חברי קיבוצים ומושבים נוטלים
חלק פעיל בדיוני ועדת הכספים שעסקו בהצעת חוק לעיגון ורישום זכויות
חקלאים בקרקע, קבעה הוועדה כי "משמעותה של החלטה שתקבע כי בעניין
שבפנינו מדובר ב'עניין אישי' ולא ב'עניין הנוגע לענף משקי שח"כ
משתייך אליו', היא פתיחת פתח להעלאת טענות כנגד השתתפותם של ח"כים
רבים בהצבעות ועדה בנושאים שונים ומגוונים, החל בהצעת חוק משפחות
ברוכות ילדים ועבור לתעריפי מים, פטורים ממס וכל נושא אחר שיש בו
משום השפעה לא רק על כלל אזרחי המדינה או על מגזר מסוים בה, אלא גם
על ח"כ באופן אישי. לאור זאת החליטה הוועדה כי אין לפסול השתתפותם של
ח"כים שהם חברי מושבים וקיבוצים בדיוני ובהצבעות ועדת הכספים בהצעת
חוק עיגון רישום זכויות חקלאים בקרקע".



עניין של יושרה



חוות הדעת של היועצת המשפטית של הכנסת בפרשה הנוכחית לא שיכנעה את
ח"כ איתן. "אינני מסכים אתה, אבל אנהג בהתאם להמלצתה ואאפשר לח"כים
שהם חברי לשכת עורכי הדין להשתתף בדיונים על החוק, למרות שהמשל איננו
דומה לנמשל והדוגמאות שהיא מביאה אינן ממין