תביעה בסך כ-100 מיליון שקל נגד בעלי המשביר לצרכן הישן

ספקי המשביר לצרכן שקרסה בשנה שעברה הגישו היום לביהמ"ש המחוזי בתל אביב בקשה לחייב באופן אישי את נושאי המשרה במשביר - ביניהם המנכ"ל לשעבר עמיקם בן צבי, עו"ד ליפא מאיר ששימש כנאמן בהקפאת ההליכים של המשביר, דוד ברודט ששימש כדירקטור במשביר וחלק מהמנהלים המורשים של אגודת הקו אופ - בחובות שנוצרו ברשת ואשר הביאו אותה למצב של פשיטת רגל. על פי הנטען בבקשה, חובות הרשת לספקים עומדים על למעלה מ-100 מיליון שקל.

כ-100 ספקים, בהם כיתן, סריגמיש, סולתם, סודה קלאב וש. שסטוביץ, טוענים בבקשה שהגישו באמצעות עוה"ד אבי שץ ויוסי כהן כי בתחילת שנת 2002 היו הנהלת המשביר ומועצת המנהלים שלה מודעים לקשיים התזרימיים של הרשת ולדרישות הבנקים המממנים אותה להקטין את היקף האשראי שהוענק לה.

עוד נטען כי הנהלת הרשת היתה מודעת היטב לירידה התלולה בהיקף מכירותיה, לגריעה ההולכת וגדלה בהונה העצמי ולכתובת שהיתה כתובה על הקיר באותיות קידוש לבנה, לפיה היא אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה.

הספקים טוענים כי כבר בראשית 2002 היתה המשביר לצרכן במצב של חדלות פירעון וכי דירקטוריון החברה קיבל החלטה להקטין את האשראי הבנקאי שעמד לרשותה ולהגדיל את היקף האשראי שהעמידו לה ספקיה.

החלטה זו, המכונה בבקשה כ"תוכנית העוקץ", נעשתה על פי הנטען "תוך ידיעה ברורה כי אלא אם יתחולל נס משמיים, המשביר לצרכן לא תהא מסוגלת לפרוע את חובותיה לספקים".

עוד נטען כי בתחילת שנת 2002 שינתה הנהלת המשביר את מדיניות התשלום לספקים והגדילה את משך האשראי לשוטף + 122 יום. במקביל, כך נטען, החליטה החברה לשלם לספקים באמצעות המחאות דחויות ולא באמצעות העברה בנקאית כנהוג עד אז.

עוד נטען כי במטרה למנוע מהבנקים לעצור את האשראי שהעמידו למשביר לצרכן ולנקוט כנגדה בסעדים המתבקשים, כגון מינוי כונס נכסים, ביצעו המשביר לצרכן וההנהלה העדפות נושים במרמה על ידי יצירת שעבודים נוספים לטובת הבנקים, מבלי שהבנקים הזרימו למשביר לצרכן מזומנים כנגד שעבודים אלה - והכל בשעה שהרשת היתה חדלת פירעון.

במסגרת תוכנית העוקץ, כך נטען, רכש המשביר לצרכן מהספקים במהלך החודשים אפריל-אוקטובר 2002 מוצרים בסכומי עתק ומסר להם מאות המחאות דחויות, וזאת כאשר הצטבר בקופה גירעון של 80 מיליון שקל וכאשר ההנהלה יודעת כי ללא הזרמה חיצונית לא יהא באפשרותה לפרוע את ההמחאות הדחויות שמסרה לספקיה.

בבקשה מביאים התובעים קטעים מתוך פרוטוקולים של ישיבות ההנהלה והדירקטוריון של המשביר, כאשר באחת הישיבות בחודש אוגוסט אומר המנכ"ל בן צבי כי "לפני כמה חודשים הבנו שיש לנו בעיות בתזרים המזומנים של החברה וכינסנו ישיבת מועצת מנהלים מיוחדת. מאז נדרשו והחזרנו 60 מיליון שקל...הדבר אינו מספיק. 50 מיליון שקל יעזרו להמשיך ולהתגלגל...אנו מרגישים שבכוחות עצמנו אנחנו לא יכולים להמשיך ולהתגלגל בטווח הקצר".

למרות זאת, טוענים הספקים, המשיך בן צבי "לשדל את ספקי המשביר לצרכן לספק לה מוצרים בהיקפים אדירים, תוך הבטחה שהתמורה עבורם תשולם, בעודו יודע כי אין כיסוי (בבנקים) להבטחותיו".

במסגרת תרגיל העוקץ, נטען בבקשה, הזמינה המשביר לצרכן מספקיה במהלך החודשים יולי-ספטמבר 2002מוצרים רבים לקראת המכירות לחגים, ולאחר שמכרה את המוצרים, בעיקר באמצעות כרטיסי אשראי, היא העבירה את הפידיון שגבתה לבנק לאומי. תמורת סכומים אלו, כך נטען, נעתר הבנק לבקשה להקפאת הליכים שהגיש המשביר לצרכן במהלך חודש אוקטובר.

בתביעה דורשים הספקים לחייב באופן אישי את הנהלת החברה וחברי הדירקטוריון בחובות המשביר לצרכן בגין מרמה, העדפת מרמה, הפרת חובות האמונים והזהירות ונטילת כספים שלא כדין.