בימ"ש השלום בתל אביב דחה באחרונה תביעה שהגישה יפית גבאי כנגד חברת איזי כימיקלים והבעלים שלה, איש העסקים דני ויינמן, במסגרתה ביקשה גבאי לחייב את ויינמן בחובות שנוצרו לה בעקבות קריסתה של יצרנית חומרי הניקוי.
גבאי טענה כי ביוני 95' מכר לה ויינמן זיכיון להפצת מוצרי החברה, בשעה שידע כי החברה עומדת בפני קריסה כלכלית. להוכחת טענותיה, ציינה התובעת כי חודש בלבד לאחר שנחתם הסכם הזיכיון ביניהם הגישה איזי כימיקלים בקשה להקפאת הליכים. מאוחר יותר עברה החברה להליכי פירוק ונמכרה תמורת 2.1 מיליון שקל.
התובעת הוסיפה כי ויינמן, ששימש כמנכ"ל החברה, ניהל עימה מו"מ לכריתת החוזה בחוסר תום לב העולה עד כדי תרמית, וכי יש "להרים את מסך ההתאגדות" ולחייבו באופן אישי בחובות שנוצרו לה ? כ-145 אלף שקל.
ויינמן, באמצעות עו"ד דן דורון, הכחיש בתוקף כי ניהל את המו"מ עם התובעת בזמן שידע כי החברה עומדת בפני קריסה כלכלית. הוא טען כי החברה נקלעה לקשיים מסיבה בלתי ברורה, ואשר מצויה עדיין בבירור משפטי מול בנק דיסקונט, שהפסיק בבת אחת וללא כל התראה לכבד את הצ'קים שמשכה החברה, תוך שהוא מעמיד את האשראי שלה לפירעון מיידי.
כדי להוכיח שיש מקום להרים את מסך ההתאגדות בין החברה למנהליה ולחייב אותם בחובותיה, טענה גבאי כי הזמן הקצר (חודש ימים) שבין החתימה על ההסכם לבין קריסת החברה מעידים כי המו"מ עימה נוהל שלא בתום לב. כמו כן טענה כי לא יעלה על הדעת שחברה בעלת מחזור עסקים שנתי של 17 מיליון שקל תקרוס בן לילה.
השופטת ד. גבע דחתה את טענותיה של גבאי אחת לאחת. גבע קבעה כי בכדי להטיל על אורגן בחברה, כמו המנכ"ל, אחריות אישית לחובותיה, יש לבסס הוכחה חותכת בדבר ידיעתו הוודאית של אותו אורגן כי החברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויות שנטלה על עצמה לקיום העסקה או הוכחה חותכת בדבר כוונתו של האורגן להטעות או לרמות את הצד השני לעסקה.
השופטת ציינה כי התובעת בנתה מערכת של היקשים לוגיים והשערות - אך מבלי להקים תשתית ראייתית של ממש לטיעוניה והשערותיה. היא הוסיפה, שכאשר מועלית טענה של תרמית, נטל הראיה על הטוען אותה הוא נטל מוגבר.
ביהמ"ש: כדי לחייב מנכ"ל חברה באחריות אישית לפירעון חובותיה - יש להניח תשתית ראייתית מוצקה
אמיר הלמר
9.12.2003 / 13:28