פסק דין תקדימי בעליון: חובת מזונות חלה גם על בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים

שופטי בית המשפט העליון החליטו היום בפסק דין תקדימי כי על בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים, וכן על ידועים בציבור, חלה חובת מזונות הדדיים - זאת גם אם לא חתמו על הסכם לפני שנישאו.



פסק הדין התקבל בעניינם של בני הזוג ש' וי', ישראלים יהודים ילידי הארץ. השניים הכירו לפני כשמונה שנים והחליטו להינשא - לא ברבנות. בעצת עורך דינם הם בחרו ב"נישואי פרגוואי", באמצעות משלוח טפסים בדואר. כעבור שנה וחצי החליטו השניים להיפרד, על רקע סכסוך כספי. עוד לפני שהתגרשו הספיקה ש' להרות לגבר אחר, ובית הדין הרבני החליט לבטל את הנישואים במקום לפסוק בשאלת הגירושים.



מאוחר יותר החליטה ש' לתבוע מי' דמי מזונות - לא רק על התקופה שבה נחשבו נשואים, אלא גם על התקופה שבה חיו בפירוד - עד שילדה בת לאחר. בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין תוקף לנישואים לצורכי מזונות, ואין על הבעל לשעבר כל חובה לשלם.

גם בית המשפט המחוזי בתל אביב לא קיבל את הטענה שאם מכירים בנישואים אזרחיים בקפריסין, צריך להכיר גם בנישואי פרגוואי. עוד נקבע כי בני הזוג יכלו לחתום על הסכם ממון שהיה פותר את הבעיה, ומשלא עשו כן התוצאה היא שאין חיוב כספי ביניהם. העניין התגלגל לערעור בבית המשפט העליון, והיום פירסמו השופטים אהרן ברק, יעקב טירקל ואליעזר ריבלין פסק דין עקרוני בשאלת תשלומי המזונות.



תחום דיני המזונות עבור יהודים שנישאו "כדת משה וישראל" נשלט בישראל על ידי הדין הדתי. בכל סוגי הקשרים הזוגיים בין יהודים שאינם נישואים כדת וכדין - למשל נישואים אזרחיים או חיים משותפים כידועים בציבור - לא נקבעה עד כה הלכה ברורה באשר לחובות בני הזוג זה כלפי זה לאחר סיום הקשר הזוגי. במקרים קודמים כבר נקבע, כי לבני הזוג חובה לקיים זה את זה בתקופת החיים המשותפים, אולם שלא כמו בנישואים באמצעות הרבנות, לא הוכרה החובה הכספית לאחר הפרידה או הגירושים.



כעת קובעים השופטים זכות חדשה למזונות בין בני זוג: זכות מכוח עקרון תום הלב שבדיני החוזים. בית המשפט נמנע בפסק הדין שפירסם מלקבוע אם הנישואים האזרחיים בחו"ל או נישואי פרגוואי יקבלו הכרה כנישואים בחוק הישראלי; במקום זאת הוא קבע זכות למזונות מכוח הסכם - אפילו אם לא נחתם הסכם ממון כתוב. "במקום שהאחד נזקק לתמיכתו של האחר, הוא זכאי לקבל תמיכה זו", כתב ברק. "בני הזוג אינם עוברי אורח שתאונת דרכים הפגישה ביניהם".



בימה"ש הרחיק לכת, וקבע כי חובת המזונות מוטלת באופן הדדי על כל בן-זוג כלפי האחר. במילים אחרות - אפשר שבמקרים מסוימים ייקבע שהאשה היא זו החבה מזונות לגבר. על פי פסיקת בתי הדין הרבניים יכול להיווצר מצב שאשה תשלם מזונות רק עבור הילדים, אולם לעולם לא עבור הבעל.