"חלון הזמן לשיווק לשוקי מזרח אסיה נפתח עכשיו; אם לא נסייע לחברות ההיי-טק - המגזר כולו יילך לאחור"

מבחינתם של מנכ"ל DSPG, אלי איילון, ומנכ"ל מורגן סטנלי ישראל, יאיר סרוסי, הזמן הוא משאב שאוזל במהירות בעבור ממשלת ישראל ותעשיית ההיי-טק. "חלון הזמן של חברות ההיי-טק וישראל בכלל לשיווק לשוקי מזרח אסיה - נפתח עכשיו. אם לא נסייע לחברות לשווקים הכי צומחים בסין, הודו ורוסיה - אז מגזר ההיי-טק כולו ילך לאחור, ואנחנו נפסיד את ההזדמנות", אמר אתמול סרוסי.



איילון, סרוסי ונשיא קבוצת רד יהודה זיסאפל שותפים לחיבור נייר העמדה הכלכלי לקראת כינוס הרצליה המדיני-כלכלי שיתקיים בשבוע הבא. איילון וסרוסי מציינים כי שלושת השווקים האלו יציגו את הגידול החד ביותר ברכישת טכנולוגיה בשנים הקרובות, וכי ישראל חייבת לנקוט צעדים משמעותיים כדי לסייע לחברות. "סין תציג צמיחה שנתית ממוצעת של 15% ברכישות הטכנולוגיה, הודו של 20% ורוסיה של 13%. נתונים אלו גבוהים משמעותית מארה"ב, לדוגמה, שם תהיה הצמיחה 4% בלבד", אומר איילון.



איילון וסרוסי מציינים כי הפתרון היעיל ביותר לבעיה, שמבוצע כיום על ידי ממשלות אירופיות, הוא הענקת מימון זול למדינות מזרח אסיה. "הממשלה צריכה להעמיד מקורות מימון לסין, הודו ורוסיה - בתנאי שהמקור ינוצל לרכישות בתעשייה הישראלית. לדבר כזה תהיה השפעה מיידית על היצוא לשווקים האלה, על גידול חברות ההיי-טק הקיימות, ובהכרח גם על שוק העבודה המקומי", אמר איילון. לדבריו, "זו הזדמנות פז שמצריכה הקמת יחידה מיוחדת של האוצר, התמ"ת ומנהלי ההיי-טק".



אירועי השבועיים האחרונים לפחות סימנו הצלחה ניכרת של החברות הישראליות בשווקים האלו, גם בלא המימון הממשלתי שמציעים איילון וסרוסי. אי.סי.איי, אלווריון, ואיו וטקנומטיקס דיווחו על חוזים משמעותיים בסין. חברות אלו ואחרות שומרות על פרופיל גבוה מאוד בהודו, שבה נמצאות ההשקעות בתקשורת בתנופה גדולה מאוד.



בישראל, כמו במדינות אחרות, גם קיים פתרון שונה לעניין, באמצעות חברות כמו הבסס"ח (ביטוח סיכוני סחר חוץ). "במדינות האלו יגידו לך מייד שלא לבלבל את המוח עם חברות כמו בסס"ח. סין, לדוגמה, אינה רוצה מימון זול מחברה אלא ממדינה. למה? כובע! אז או שתחנך מיליארד סינים, או שתפעל בהתאם לרצונות שלהם כמו האירופאים - ותגרוף חלק מהשוק", אמר איילון.



איילון גם מציין כי בישראל יוזמות כאלו מוכשלות על ידי פקידי האוצר. "אחת הבעיות המרכזיות של המשק הוא שמובילים אותו כלכלנים - ולא מנהלים. מנהל מסתכל על המציאות, קובע מטרות ומוצא משאבים כדי להגיע ליעד שלו. לא יכול להיות שהשיקול הכלכלי נטו ישפיע על הפעילויות שאנחנו כחברה או המדינה עצמה תעשה מחר", הוא ציין.



"הממשלה טוענת, ואני מסכים, שעושים צעדים נכונים לפתרון הבעיות בטווח הארוך. נתניהו עוסק בכך, אבל יש לו בעיות אדירות בטווח הקצר. לא ניתן לפתור הכל באמצעות שפיל בריבית או בגירעון. פתרון המימון הוא אחד הדברים שיכולים לסייע", הוא מוסיף.



איילון גם מזכיר את נתניהו בהקשר שונה לגמרי. "נתניהו טען שהמגזר הציבורי שמן, אבל אני טוען שגם המגזר העסקי שמן. לא יכול להיות שיהיו במגזר העסקי 3 טבחים על כל חייל קרבי. הטבחים הם בהשאלה אלו שמספקים מימון למגזר העסקי, כגון בנקאים, אנשי ביטוח וכדומה. בישראל היחס הוא 1 ל-1, לעומת 1 ל-2.5 בארה"ב ו-1 ל-1.3 בגרמניה. מ-95' עלה מספר המועסקים בבנקים, בחברות הביטוח ובשירותים העסקיים בשיעור מדהים של 54%. צריך להוסיף עובדי תעשייה ולא לקצץ ביתר. לא לטפל בעניינים האלו, ולהתרכז רק רק בריבית ובגירעון - זה לא מספיק, אפילו לטווח הקצר", ציין איילון.



חוץ מההערות כלפי סדר העדיפויות של הממשלה ביצירת תנופה במשק, טוענים סרוסי ואיילון כי תעשיית ההיי-טק חבה תמורה נגדית למדינה. "ההיי-טק אינו מעורב מספיק בחברה הישראלית, וזו בעיה שצריכה להיפתר", מציין איילון. לדבריו, הפער הגדול המרכזי הוא בתרומה לקהילה בכלל, ובחינוך בפרט.



"האבטלה בישראל צבועה בצבע בוהק של השכלה. 13% מהמובטלים הם בעלי עד 8 שנות לימוד, וברור שרובם מהפריפריה", הוא מציין. לדברי איילון, חברות ההיי-טק חייבות להירתם לעידוד העלייה במספר המהנדסים, בעיקר מהפריפריה, על ידי אימוץ סטודנטים מאזורים אלו. "כיום הדעה עלינו לא טובה, והרווחנו את זה בכבוד. עבדנו קשה כדי לקבל את התדמית המנוכרת. הדרך להילחם בכך היא תרומה לקהילה ולחינוך, שבארה"ב לדוגמה נחשבת מאוד. כל חברות ההיי-טק חייבות להירתם לתחום החינוך", מסכם איילון.