האוצר מתנה סיוע לרשויות המקומיות באישור חקיקה שתסדיר מחדש את יחסי השלטון המרכזי והמקומי בישראל

משרד האוצר מתנה מתן סיוע לרשויות מקומיות שנקלעו לגירעון והפסיקו לשלם משכורות באישור השינויים המוצעים על ידו במסגרת חוק ההסדרים בנושא השלטון המקומי. לדברי האוצר, סיימו הרשויות המקומיות את 2002 בגירעון שוטף של 1.2 מיליארד שקל, המצטרף לגירעון נצבר של כ-6 מיליארד שקל.



תיקוני החקיקה יאפשרו, לדעת האוצר, לייצב את המערכת הגירעונית של מרבית הרשויות בישראל, ויבטיחו אחת ולתמיד כי הסיוע הכספי שיועבר להן ישמש להבראה ולא ייבלע תוך זמן קצר.



מול האוצר נפתחה בשבוע האחרון חזית חדשה מצד עובדי הרשויות ששכרם לא שולם כבר כמה חודשים. הבולטת ביותר היא מחאתה של רחל כהן, עובדת עיריית קריית מלאכי שלא קיבלה שכר 5 חודשים, עשתה כמעשה ויקי קנפו וצעדה גם היא לירושלים. בהודעתו מוסר האוצר כי "במידה שהחוק יעבור, ייבחנו פתרונות נקודתיים לבעיות התקציב של חלק מהרשויות הנמצאות בגירעון, לרבות תשלום משכורות. עיריית קריית מלאכי היא אחת הרשויות לה ניתן יהיה לסייע באופן יסודי לאחר אישור ההצעה בכנסת".



הצעת האוצר כוללת מספר תיקוני חקיקה שלמעשה מסדירות מחדש את כל מערכת היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בישראל והיא נבנתה בשיתוף עם משרד הפנים.



התיקון הראשון מאפשר לשר הפנים למנות לרשות מקומית שאינה אוכפת את החוק ואינה גובה מסים באופן סביר, גובה מטעמו שיפעל לגביית מסים במקומה. בנוסף מאפשרת הצעת החוק של האוצר למנות חשב מלווה לרשות שמנוהלת באופן גירעוני בתקציבה השוטף.



עוד מוצע בחוק ההסדרים להוסיף על הסמכות של שר הפנים למנות ועדה קרואה בכל רשות שהגיעה לגירעון מצטבר הגבוה ב-30% מתקציבה, גירעון שוטף הגבוה ב-15% מהתקציב או שיעור גביית מסים נמוך מדי ביחס למצב הסוציו-אקונומי של הרשות.



הרשויות גם יחויבו לראשונה, ע"פ המוצע בחוק, להגיש את תקציבן לאישור 3 חודשים לכל היותר לאחר אישור תקציב המדינה. כיום המצב מאפשר לרשות לפעול ללא הגבלת זמן וללא תקציב מאושר על סמך 1/12 של תקציב השנה שעברה.



השינוי המרכזי האחרון שמוצע בחוק ההסדרים הוא מתן אפשרות להקמת חברות עירוניות מיוחדות שיוכלו לפעול לגיוס מקורות נוספים לטובת הרשות המקומית.