יותר מנויים, פחות רווחים

אם מחליטים לנתח את התהליך שעבר על שוק הסלולר הישראלי בשנה החולפת, ללא התייחסות לנתונים הפיננסיים שהציגו שלוש חברות הסלולר, ניתן לומר שהשוק עבר מהפכה אמיתית.

אם להסתמך על נתוני חברות הסלולר, אז שוק הסלולר גדל ב-1.3 מיליון מנויים בשנה אחת בלבד, וזאת במדינה של 6 מיליון תושבים. באחוזים, הגידול בשוק השנה הגיע ל-31% - שיעור גבוה לכל הדיעות. הטלפון הסלולרי הפך ב-2000 למוצר בר קיימא לכל דבר. מעבר לכך, החדירה לשוק הגיעה לכ-65%. זהו אחוז חדירה מהגבוהים בעולם, שהולך ומתקרב לאחוזי החדירה במדינות סקנדינוויה.

אם עדיין נמנעים מלהביט על הנתונים הפיננסיים מגלים כי מספר דקות השיחה הממוצע ירד פלאים אצל שלוש החברות. זה כמובן נתון לא חיובי עבור חברות הסלולר, אולם הוא צפוי מכיוון שככל שחודרים ליותר שכבות באוכלוסייה וככל שאחוז החדירה גדל, באופן טבעי דקות השימוש הממוצע יורד.

הגידול המדהים בכמות המנויים נוצר בזכות מה שהחברות הסלולריות מכנות "אסטרטגיית נתח שוק". האסטרטגיה מוסיפה מנויים, מגדילה הכנסות, אך יש לה תוצאות נוספות: פגיעה ברווחיות, הוצאות גדלות ושריפת מזומנים.

פלאפון נזקקה יותר מכל חברה אחרת לאסטרטגיית נתח שוק, שכן מצבה בתחילת 2000 היה מאוד לא נוח. סלקום נגסה בה; פרטנר , שהיתה אז חברה צעירה, גנבה לה את הלקוחות האיכותיים; והחברה היתה צריכה להתגבר על המעבר הטכנולוגי לרשת הדיגיטלית. פלאפון השקיעה 110 מיליון דולר בשיווק ומכירות לבד, זהו גידול של 58% מול 1999. פלאפון החלה להוזיל מחירים כדי להתחרות ראש בראש עם סלקום.

לכאורה האסטרטגיה בה נקטה פלאפון לא הצליחה, שכן בסופה של השנה נתח השוק שלה ירד ב- 2%. אולם, למעשה בזכות אותה אסטרטגיה פלאפון הצליחה לייצב את עצמה ולשמור על כוחה כחברה השנייה בגודלה, וללא אותה פעילות אינטנסיווית מצבה היום היה יכול להיות גרוע הרבה יותר.

אולם המחיר לכך היה גדול: מעבר מרווח להפסד שנתי של 115 מיליון שקל והפסד תפעולי של 42 מיליון שקל, לאחר שב-1999 הציגה רווח תפעולי של-143 מיליון שקל.

פלאפון היתה החברה הראשונה שנכנסה לעולם האינטרנט הנייד והיא הלכה עם זה עד הסוף. חברת הסלולר הוותיקה הקימה (51%) את חברת האינטרנט הנייד גונקסט. בשלב זה חלק גדול מהפסדי החברות הבנות של פלאפון, שהגיע ל-21 מיליון שקל, שייך לגונקסט, וזה בזמן שגונקסט הוקמה רק באמצע השנה שעברה.

הורדת המחירים והירידה בכמות דקות השיחה הממוצעות, למרות הגידול במנויים, הביא לקיטון בהכנסות ברבעון הרביעי. בפלאפון הדגישו כי 2001 תוקדש לשיפור התוצאות הכספיות - לא עוד אסטרטגיית שוק. בפלאפון רוצים לעבור חזרה לרווחיות כבר ברבעון הרביעי של 2001.

פרטנר הוסיפה ב-2000 חצי מיליון מנויים - 25% יותר מכל אחת ממתחרותיה. נתח השוק שלה גדל מ-13% ל-20%. פרטנר הציגה גם תוצאות כספיות מעודדות: כבר 2 רבעונים יש לה EBITDA (רווח לפני הוצאות פחת מס וריבית), הכנסות שגדלו במהלך השנה ב-133%, וקצב שריפת המזומנים ירד מאוד (אולם עדיין החברה שורפת כ-150 מיליון שקל ברבעון).

פרטנר גם עברה ב-2000 את השלב בה שרידותה הוטלה בספק. היום יש לה בקופה כ-200 מיליון דולר ובחברה מבטיחים שאין צורך בגיוס נוסף, ואם כן, רק לשם הפעילות בתחום הדור השלישי. פרטנר היא גם החברה היחידה מבין השלוש שהציגה גידול בהכנסות ברבעון הרביעי, סימן מבשר טובות. ההפסד של פרטנר גם קטן ברבעון הרביעי, לאחר שני רבעונים בהם החברה חוותה גידול בהפסדים.

אולם בשורה התחתונה, פרטנר רחוקה מאוד מנחת רוח. החברה הפסידה ב-2000 סכום של 760 מיליון שקל, גידול של 4.4% לעומת 1999. סמנכ"ל הכספים של החברה אמר אתמול כי החברה תעבור לתזרים מזומנים חיובי ברבעון השני של 2002.

חברת התקשורת הפרטית הרווחית היחידה בישראל. סלקום הציגה ב-2000 שוב ושוב גידול (אומנם לעתים שולי) ברווח הנקי. לסלקום יש היום כ-2 מיליון מנויים ובשעה שהשוק הולך ונסגר כמות המנויים הופכת להיות אף משמעותית יותר לעתיד. סלקום רשמה רווח של 459 מיליון שקל, גידול של לא פחות מ-53% לעומת הרווח ב-1999. סלקום היא חברה חזקה מאוד מבחינה פיננסית, יש לה מזומנים בשווי של כ-100 מיליון שקל וה-EBITDA שלה הגיע ב-2000 ל-1.45 מיליארד שקל.

אולם סלקום, כמו פלאפון, הפסידה נתח שוק לפרטנר, והתחרות הקשה פגעה גם בה. הכנסות החברה ירדו ברבעון הרביעי, לאחר שברבעונים הקודמים ההכנסות גדלו בקצב איטי למדי.

2001 היא שנה של אתגרים גדולים הקשורים בשדרוג התשתית הסלולרית שלה, מעבר לטכנולוגיית ה-GSM והכניסה לשוק הפנים ארצי. סלקום צפויה להשקיע בשתי הפרויקטים יותר מחצי מיליארד דולר, אולם נשיא החברה, יעקב פרי, אומר שההשפעה על החברה תתרחש רק לקראת סוף 2001, שכן רק אז ההוצאות הגבוהות בתשתית יחלו.