האוניברסיטה העברית מגייסת תרומות שיא ופועלת להגברת שיתוף הפעולה עם התעשייה

הארץ
ltpgt
ltbgt
מאת מוטי בסוק
lt/bgt
ביום רביעי האחרון הודיעה האוניברסיטה העברית בירושלים כי הצליחה לגייס בשלוש השנים האחרונות תרומות בהיקף של 600 מיליון דולר - שיא חדש למוסד אקדמי בישראל. באוניברסיטה העריכו שיידרשו 5 שנים לגייס סכום כזה. בעקבות הצלחת המבצע נקבע יעד גיוס חדש - מיליארד דולר בתוך 3.5 שנים.
lt/pgt

ltpgt
האוניברסיטה העברית בהר הצופים הוקמה לפני 76 שנה, ובמשך עשרות שנים היתה המוסד האקדמי היחיד בישראל. בשנים האחרונות נוצר רושם שחלה נסיגה בפעילותה בכל התחומים, כולל במספר התלמידים הנרשמים ללימודים בה.
lt/pgt

ltpgt
נשיא האוניברסיטה, פרופ' מנחם מגידור, מדגיש כי הכספים שנאספו לא נועדו לפעילות השוטפת של המוסד, אלא להשקעה בתשתיות ובפיתוח אקדמי. עד כה התקבלו 400 מיליון דולר. יתר הכסף הוא עדיין בבחינת התחייבויות רב שנתיות.
lt/pgt

ltpgt
תקציב הפעולות הרגיל של האוניברסיטה הוא 1.4 מיליארד שקל בשנה, כשליש מתקציב ההשכלה הגבוהה בישראל. 600 מיליון שקל מוגדרים כתקציבים מיוחדים, יותר מ-80 מיליון דולר, המגיעים מחו"ל, מוגדרים כתקציבי מחקר, ו-300 מיליון שקל מיועדים לפיתוח.
lt/pgt

ltpgt
מגידור בא מתחום המתמטיקה התיאורטית. לדבריו, יש עתה שינוי אורינטציה באוניברסיטה, שעד עתה תפשה עצמה כמוסד למחקר מדעי טהור. לדבריו, העולם השתנה, וגם האוניברסיטה מתחילה להסתגל לשינויים.
lt/pgt

ltpgt
"חשוב מאוד להמשיך ולשמור על הייחוד של המדע הטהור, אך בד בבד התחלנו לחשוב בשנים האחרונות גם על פיתוח קשרים עם התעשייה. מובן שיש גם שיקול כלכלי. אנחנו רוצים לעשות כסף. דרך החברה הבת שלנו - יישום - אנחנו מקבלים בשנתיים האחרונות תמלוגים שנתיים על תרופה שפיתחנו. אבל עבורנו לא מדובר רק בהכנסה. התעשייה המתוחכמת היא אתגר אינטלקטואלי אמיתי, גדול ומושך. כיום הפערים בין מחקר טהור למעשי מיטשטשים. גם אני, כמתמטיקאי, חש בזה. אנו מקווים גם שהפעילות הכלכלית של האוניברסיטה תיתן דחיפה לכלכלה העיר", אמר מגידור.
lt/pgt

ltpgt
האוניברסיטה פתחה לפני כשנה וחצי בית ספר להנדסה, המתרכז בתחומים עתירי מדע. בבית הספר יש מסלול להנדסת מחשבים, עם התמחויות בתקשורת, התקנים אלקטרוניים והנדסת תוכנה. מתוכננת גם פתיחת התמחויות בחומרים מתקדמים (ננו-טכנולוגיה) וביו-אנג'נירינג.
lt/pgt

ltpgt
לדברי מגידור, בחירת תחומי העיסוק אינה שרירותית. היא מבטאת את השמרנות והזהירות של האוניברסיטה. בית הספר להנדסה מוקם בקמפוס גבעת רם, שם מרוכזות המעבדות של מדעי הטבע. להערכת מגידור, הגדלת מספר הסטודנטים בגבעת רם, הממוקמת בסמוך למרכז ירושלים, תשפיע גם על חיי העיר.
lt/pgt

ltpgt
בשולי קמפוס גבעת רם יוקם תוך 3 שנים - בבעלות משותפת לאוניברסיטה ולרשות לפיתוח ירושלים - קמפוס טכנולוגי גדול, מתע"מ שמו (מרכז תעשיות עתירות מדע), שיכלול חברות היי-טק וסטארט-אפים. הכוונה היא לבנות 70 אלף מ"ר, שיאכלסו 3-2 חברות היי-טק גדולות, שיהיו בבחינת עוגנים, ולצדם כמה חברות היי-טק וסטארט-אפים. על פי התכנון, החברות יקימו במקום את מרכזי הפיתוח שלהן, ומחצית מהאתר יוקצה לחברות ביו-טכנולוגיה. הקמפוס, לדברי מגידור, משמש תשתית מצוינת, בגלל המכשור, המחשוב, הסטודנטים, הסביבה האינטלקטואלית והספריות.
lt/pgt

ltpgt
מגידור מסרב לנקוב בשמות החברות המתעניינות בגן הטכנולוגי, אך אומר כי מספרן רב. לדבריו, בגלל ביקוש מצד חברות הסטארט-אפ יוקם כבר בזמן הקרוב מרכז סטארט-אפ במקום מעונות האלף, לא הרחק מהגן הטכנולוגי המתוכנן.
lt/pgt

ltpgt
בימים אלה הופכים מעונות האלף לחממות טכנולוגיות. בנוסף, האוניברסיטה מנהלת דיונים עם בית החולים הדסה עין כרם, להקמת אתר ביו-טכנולגיה-רפואית משותף ליד בית החולים.
lt/pgt

ltpgt
האוניברסיטה מקימה גם 3 קרנות הון סיכון כדי לקדם פרויקטים שנולדו בקמפוס. שלוש הקרנות הוקמו באמצעות כספים שהגיעו מיהודים מאירופה. קרן אחת, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, הוקמה על בסיס פילנטרופי, על ידי יהודים שחוששים לעתיד ירושלים. היא תתמקד בסטארט-אפים של סטודנטים. התנאי של המייסדים הוא שכל הסטארט-אפים יוקמו בירושלים. הרווחים יגיעו ברובם לאוניברסיטה, וחלקם יחזור לקרן.
lt/pgt

ltpgt
קרן אחרת, בהיקף של 52 מיליון דולר, תתרכז בביו-טכנולוגיה ותנסה לנצל את הפעילות בפקולטה למדעי החיים לייצור תעשייתי. הקרן השלישית תעסוק בתחומי תקשורת, מחשבים וחומרים מתקדמים, וגם היא תהיה בהיקף של 25 מיליון דולר.
lt/pgt

ltpgt
מדעי הטבע עוברים בשנים האחרונות שינוי דרמטי; הסטודנטים במקצועות המדעיים והטכנולוגיים נחשפים בתוכנית הלימודים ליישומים תעשייתיים. בעבר הקרוב היתה המלה תעשייה בבחינת טאבו באוניברסיטה. באחרונה פועלים באוניברסיטה גם שני פרויקטים מוטי-תעשייה.
lt/pgt

ltpgt
פרויקט אחד נקרא "הטובים לתעשייה", והוא ממומן על ידי משרד התעשייה והמסחר וחברות פרטיות, כמו סלקום. במסגרת הפרויקט מקבלים תלמידים לתארים מתקדמים מלגה, ובתמורה הם מתחייבים לעבוד שנה במחקר אקדמי בגוף המממן. הם מקבלים מהאוניברסיטה קרדיט אקדמי על פעילותם בחברה.
lt/pgt

ltpgt
הפרויקט השני הוא קורס יזמות בבית הספר להנדסה. המימון הראשון היה מ-BRM, קרן ההון סיכון הירושלמית. הקורס משותף לסטודנטים ממדעי המחשב והנדסה וממינהל עסקים, ועוסק גם במושגים מהעולם העסקי, כמו מימון, שיווק וקריאת מאזנים. במחצית השנייה של הקורס התחלקו הסטודנטים לצוותים שהיו צריכים להציע רעיון למוצר ותוכנית עסקית. לצורך זה קיבלו הסטודנטים תקציב של אלפי דולרים. התוצאה של הקורס היתה 4-3 מוצרים הנמצאים כעת בבדיקת שוק לקראת מכירתם.
lt/pgt

ltpgt
מגידור מדגיש כי הקשר עם התעשייה הוא החלטה אסטרטגית של האוניברסיטה, למרות המתח בין מוסד אקדמי לעולם העסקי, הפועלים על פי פרדיגמות שונות. לדבריו, "אנחנו לא רוצים שהרצון לרווחים יעוות שיקולים אקדמיים. צריך למצוא את האיזון בין שניהם. גם על פי המודל שלנו, חוקר שיש לו המצאה, ירוויח ממנה כסף, וזו בעיה שג