אחרי שנסק מדד נאסד"ק, שבזירותיו הפזורות נסחרות כ-4,000 מניות הכלכלה החדשה (אינטרנט, טכנולוגיה, ביוטכנולוגיה), מציר-שפל של כ-1,500 נקודות בסתיו 98' לציר-פסגה של 5,132 נקודות ב-10 במארס 2000, שב והידרדר מאז ל-1,891 נקודות (63% פחות משיאו).
עגל הזהב קם על יוצרו. הפרים הנגחנים והמועדים של הכלכלה החדשה, שפרחו וקמלו על מוטת כנפיהם של חלומות התעשרות מהירה, הפכו חברבורותיהם ונהיו, בכורח הנסיבות, דובים טורפים ונשכנים. מניות שנחשבו עידית היו לזיבורית.
כמזרח התיכון החדש, נגלתה הכלכלה החדשה, שנחשבה נזר-בריאה, במלוא קלונה ועליבותה: בועה ראוותנית נדיפה: בריה לכאורית-וירטואלית-היולית-ערטילאית, שאינה מודעת לגבולות יכולתה.
שרלטנים לעת מצוא
היתה זו נקמתם המאוחרת והמתוקה של אביריה המושפלים של הכלכלה הישנה במצליחניה השוטים של הכלכלה החדשה - שהרהיבו, כיד היומרה והיוהרה הטובה עליהם, לבוז לשמרנותם ולספוד לארכאיותם.
ההפסדים האימתנים (שחלקם טרם מומשו) שהגיר מרחץ הדמים בוול סטריט נאמדים, עד כה, בשלושה עד חמישה טריליוני דולרים: פי 50-30 מתפוקתה השנתית של ישראל. קורבנותיהם העיקריים הם אותם פראיירים מתחלפים, הניצודים בלי משים ברשתם המפתה והקורצת של בעלי עניין חסרי מצפון, של אנליסטים נטולי בושה ושל סתם שרלטנים לעת מצוא, המאכלסים בהמוניהם את משרדיהם ההדורים של בתי השקעה נודעים כגולדמן-סאקס, פרודנשל סקיוריטיס, ליהמן בראת'רס וג'יי פי מורגן. ראו זה פלא, בעיצומה של המפולת לא בושו הגורואים-האחיתופלים של בתים יוקרתיים אלה לצייץ בקול תרועה רמה ש"מניות רבות נסחרות הרבה מתחת לשוויין האמיתי".
אף שמעללי מניות דוט. קום. לסוגיהן חקוקים בספר הישר ואינם חדלים מככב בכותרות, נוטים מתלהמי התקשורת לשכוח כי מדובר בהישנותה של תופעה חברתית שכיחה, החוזרת על עצמה בחוקיות מדודה ומצמררת; כלל לא באסון טבע או בגזירת גורל. כדרכם בקודש, מתעלמים מומחים יודעי-כל ופרשנים מסבירי-כל מכך שמאז ומעולם מונחים שווקים, לסירוגין, על ידי תחושות קוטביות, ונעים כאחוזי אמוק בין התעלות לדכדוך; בין חמדנות (תאוות בצע) לחרדה (חשש מהתרוששות).
גם עוצמת הטלטלה שניחתה על שוקי ההון אינה מפתיעה. דרכם של משקיעים מן השורה, הניחנים בייצר-הישרדות מפותח (מדי), להפריז בתגובותיהם: במגמת ירידה, כבמגמת עלייה. בהלת הצבעונים (הטוליפים) במאה ה-17, בהלת הזהב בשלהי המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20, משבר הבנקים בישראל ב-83' ומפולת אוקטובר 87', שבה גילחו הדובים ביממת מסחר אחת יותר מ-22% משוויו של מדד דאו ג'ונס האליטיסטי - כל אלה דוגמאות מצמררות לאי שפיות עדרית קיבוצית, שעד היום נבצר לנתחן באיזמלי-היגיון.
בינתיים לא נותר אלא להינחם בכך שבבוא יום, והוא בוא יבוא, חזקה על הדובים המשוגעים שיפנו לפרים את מגדלי השן שהם מאכלסים. או אז ישובו הפרים לשעוט, בנחרצות האופיינית לאורחותיהם הקמאיות והתזזיתיות, ויעפילו אלי-פסגות סהרוריות ורעננות.
במוקדם או במאוחר, יחלפו הזעזועים הבורסאיים ויישכחו מלב, כאילו לא נפל דבר. את מקומם של פראיירים פתיים ותאבי-בצע, שהתרוששו או ירדו מנכסיהם, יתפוס, מן הסתם, דור חדש של פראיירים, שלהוותו, לא יידע את מפולת 2001-2000. דומה שרק שיבוט גנטי אלים עשוי לגמול מפסידנים מצויים מתכונותיהם המובנות. אם לא יצליחו המשבטים החדשים במשימתם, חזקה על עדרי הפרים המשוגעים שיוסיפו, בהפוגות מחזוריות קצובות, להמיט על עצמם ועל סביבתם אותו הרס שממיטות פרותיה המשוגעות של אירופה על צרכניהם, מגדליהם וממשלותיהם.
הייבלם הסחף השבוע?
אף שבשלב זה נבצר להועיד לנאסד"ק יעד-קרקעית במונחי שער (1,870? 1,500 ?1,700?), מצביע ניתוח טכני תאריכי כי הסחף הגורף את שעריהן של מניות נאסד"ק מטה עשוי להיעצר, ולו זמנית, בפרק הזמן שבין יום שני (מחר) ליום ששי, 23 במארס, הבאים עלינו לטוב.
הוא הדין לגבי מדד דאו ג'ונס התעשייתי-מסורתי (שננעל ביום ששי ב-9,823 נקודות), הנהנה מתמיכה צ'רטיסטית ראשונית בסביבות 9,500 ו-9,200 נקודות.