המרכז לחקר המדיניות החברתית: "הצמיחה לבדה לא תפתור את בעיית הפערים"

הארץ
ltpgt
ltBgt
מאת מוטי בסוק
lt/bgt
"ברק ניהל מדיניות כלכלית קיצונית, שהגדילה את הפערים החברתיים ואת מספר העניים" יש אמנם לשמור על תוואי הגירעון הפוחת בתקציב, אך תוך התחשבות במצב המשק; בשנים של מיתון, כמו 2001, יש להגדיל מעט את הגירעון, ובשנים של צמיחה יש להקטין את הגירעון מעט מתחת לתוואי המתוכנן - כך סבורים אנשי המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, פרופ' יעקב קופ, פרופ' צבי זוסמן, ונגיד בנק ישראל לשעבר ארנון גפני.
lt/pgt

ltpgt
אנשי המרכז הציגו לפני כשנתיים את תוכניתם הכלכלית-חברתית בפני ראש הממשלה, אהוד ברק, עם כניסתו לתפקיד, אך לטענתם הוא לא יישם אותה. לפני כשנה, ערב הכנת תקציב 2001, הציגו אנשי המרכז את התוכנית ביום עיון בקיבוץ מעלה החמישה, בפני שר האוצר והשרים החברתיים. הם מתכוונים להציג אותה למליאת הממשלה הנוכחית - בתקווה כי הפעם היא כן תיושם.
lt/pgt

ltpgt
המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, שהוקם ב-82', ממומן בעיקר על ידי ארגון הג'וינט האמריקאי. פרופ' קופ, המנהל את המרכז, סבור כי הממשלה צריכה לבנות את מדיניותה הכלכלית תוך מבט קבוע גם לצד החברתי. "חשבנו שברק יאמץ את התוכנית שלנו", הוא אומר, "אך בסופו של דבר הוא ניהל מדיניות כלכלית גרידא - קיצונית יותר משל קודמו - שהגדילה את הפערים החברתיים ואת מספר העניים".
lt/pgt

ltpgt
גרף המצב החברתי, המחבר שורה של מדדים חברתיים לאורך זמן, מצביע על שיפור מתמשך בשנות ה-80 ועל תנודות בשנות ה-90. עד 92' היתה הרעה, בהמשך נרשם שיפור ניכר, ומ-96' הידרדר שוב המצב. "מדיניות חברתית נכונה תתרום לשיפור המצב הכלכלי של המדינה", קובע קופ.
lt/pgt

ltpgt
"בשנות ה-90 נרשם שיפור בתחומי הבריאות, השיכון, הנוער הבעייתי, וכן גדל מספר מקבלי תעודת הבגרות", אומר קופ. "לעומת זאת, בממדי העוני נרשמה עלייה, וכך גם ברמת האלימות. בנוסף, הפערים בין קבוצות שונות באוכלוסייה הצטמצמו - בעיקר בין יהודים לערבים".
lt/pgt

ltpgt
זוסמן, בעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, והיום מרצה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה למינהל, טוען כי מ-96' הממשלה מנהלת מדיניות פיסקלית פרו-מחזורית: כשהמשק נמצא במיתון מקצצים בהוצאות, וכשהמשק בצמיחה מגדילים אותן. "זו טעות", הוא אומר, "הממשלה תומכת במיתון, במקום לסייע למשק להיחלץ ממנו על ידי תקציב מעט יותר מרחיב".
lt/pgt

ltpgt
זוסמן מציע שיטה פשוטה שתחליף את המדיניות הפרו-מחזורית - הגבלת הגידול בהוצאות הממשלה במקום הגבלת הגירעון: "הצענו את המדיניות הזו לברק עם היבחרו, אך הוא לא קיבל אותה. לפי הגישה שלנו, אם המשק צפוי לצמוח ב-4%-5% בשנה בשנים הקרובות, צריך מדיניות שתאפשר להגדיל את הוצאות הממשלה ב-3%-4%. אם, לעומת זאת, המשק במיתון, ויצמח ב-2%, יש להגדיל את הוצאות הממשלה ב-3%. בשנה שבה המשק יהיה במיתון, ההכנסות ממסים יפחתו, וייווצר גירעון גדול יותר. בשנים של צמיחה, ייווצר עודף גדול יותר, שיכסה את הגירעון העודף - בלי שהחוב הציבורי בטווח הארוך יגדל".
lt/pgt

ltpgt
לדעת זוסמן, פועלים במשק כוחות חזקים שמגדילים את הפערים החברתיים ואת ממדי העוני. הם נובעים, מסביר זוסמן, ממגמות חיוביות כמו התפתחות ההיי-טק והביקוש לבעלי השכלה גבוהה, אך הם גם תוצאה של התפתחויות שליליות כמו העובדים הזרים והיחלשות ארגוני העובדים.
lt/pgt

ltpgt
זוסמן אומר כי לא ניתן להילחם בבעיית העוני ללא מעורבות תקציבית. לדבריו, לממשלה יש תפקיד מכריע במלחמה בעוני דרך המיסוי הפרוגרסיווי, תשלומי ההעברה, וההשקעה בחינוך ובבריאות. בכל התחומים האלה, הוא מציין, נרשמה ב-2000 תרומה שלילית.
lt/pgt

ltpgt
זוסמן: "למעשה אנו נלחמים בשני סטריאוטיפים של עוני, שמסיטים את המאבק בתופעה זו לכיוונים לא נכונים. סטריאוטיפ אחד הוא שהעניים רעבים. בישראל חיים יותר ממיליון איש מתחת לקו העוני - והם לא רעבים. מדובר במשפחות החיות עם תחושה עזה של קיפוח. שקל לילד במשפחה כזו שווה פחות משקל לילד במשפחה רגילה, מכיוון שלילד העני אין תנאים ללמוד, אין בבית ספרים ומחשב, וכשהוא זקוק לעזרה של מורה פרטי הוא לא יכול לקבל אותה. מקרר חשמלי יש להן, אבל למשפחות העניות אין מספיק כסף כדי להשתלב בפעילות החינוכית-תרבותית היום-יומית שכל אזרח רגיל משתתף בה.
lt/pgt

ltpgt
"הסטריאוטיפ השני הוא שהעני בטלן, חי על תמיכות, ומוכן לשלם את המחיר לחיי הבטלה שלו. זה לגמרי לא נכון. ביותר ממחצית המשפחות העניות יש מפרנס שיוצא בבוקר לעבודה וחוזר בלילה. הבעיה היא שהוא מביא הביתה משכורת נמוכה מכיוון שאין לו השכלה". זוסמן אומר שהממשלה צריכה להנהיג רפורמה שתהפוך את העבודה הבלתי מקצועית למשתלמת יותר. לדבריו, בארה"ב ובמדינות שונות באירופה מצאו פתרונות לבעיה הזו - הטלת מס נמוך יותר על העובדים. בשנים האחרונות, הוא מוסיף, גדלו תשלומי ההעברה כי הכוחות הכלכליים במשק יצרו יותר עניים: "צריכים לרוץ מהר קדימה כדי לא להישאר במקום; יש למצוא פתרון לעניין תשלומי ההעברה דרך השכר".
lt/pgt

ltpgt
זוסמן טוען כי אין כל הוכחה מדעית לקשר הדוק בין צמיחה לצמצום פערים. גם הוא סבור שצמיחה לבדה לא תפתור את בעיית הפערים. עם זאת הוא אומר שצמיחה תגדיל את התעסוקה ותקטין את האבטלה. לדבריו, מאז 96' האוצר ובנק ישראל גורסים שהמשק יוציא את עצמו בכוחותיו הוא מהמיתון, וכי כל מה שצריך הוא יציבות מחירים שתוביל לצמיחה.
lt/pgt

ltpgt
"זו גישה מוטעית", קובע זוסמן. "הממשלה צריכה לסייע למשק לצאת מהמיתון. עם כל החשיבות של יציבות מחירים - אין ערובה שהיא תביא למיצוי כל פוטנציאל הצמיחה של המשק. אין מנוס ממדיניות ממשלתית אקטיווית שתעזור למשק לצאת מהמיתון. בנק ישראל אינו יכול לטעון שכל מה שמעניין אותו הוא יציבות מחירים. קובעי המדיניות המוניטרית חייבים לעבוד עם שתי העיניים: עין אחת תמשיך להביט על יעד האינפלציה, והשנייה - על מצב המשק, על שיעור הצמיחה ועל רמת האבטלה. לא ייתכן שהבנק ינהל מדיניות מוניטרית להשגת יעד אחד - יציבות מחירים - תוך התעלמות מ