BDI: רמות המכס בישראל נמוכות מהנהוג באירופה וארה"ב

רמת הפתיחות של המשק הישראלי ליבוא גבוהה מאוד והיא עולה על המקובל גם בשווקים מפותחים כמו אירופה וארה"ב, כך עולה מניתוח מיוחד שערכה חברת BDI. הבדיקה העלתה כי רמות המכס הנהוגות בארץ ירדו בצורה חדה בעשור האחרון בעקבות שורה של הסכמי סחר עם מדינות רבות בעולם, ושיעור המכס האפקטיווי מסך היבוא בשנת 2002 הגיע ל-0.9% לעומת 1.7% בארה"ב למשל.

למדיניות היבוא הכמעט חופשי יש יתרונות בעיקר בצד הצרכן, שכן היא בד"כ מוזילה מוצרים שנפתחו לתחרות מיבוא ולרוב גם משפרת את איכותם. יחד עם זאת, מדיניות של מכסים נמוכים מאוד חושפת תעשיות שונות לתחרות מלאה עם שווקים אחרים שלהם יתרון יחסי בייצור, וכך נפגעות בדרך כלל תעשיות מסורתיות כמו ענפי הטקסטיל, המתכת, העץ ועוד, עובדה המובילה בד"כ לפיטורי עובדים וסגירת מפעלים.

תוכניות אזורי סחר חופשי, "תוכנית החשיפה" החד צדדית שאימצה הממשלה ב-1991 והסכמי סחר נוספים, הביאו לכך שמרכיב המיסוי העיקרי ביבוא מוצרים הפך להיות מס הקנייה, שהניב לממשלה הכנסה של 8.8 מיליארד שקל ב-2002 - 86% מהכנסות המס על יבוא בשנה זו. מס הקנייה מורכב ברובו (58%) ממס על מכוניות, וממס על סיגריות ומוצרי מזון (23%).

מכסים עדיין קיימים על יבוא ממדינות שאינן חתומות עם ישראל על הסכמי סחר, רובן מהעולם השלישי. עם זאת, גם ביבוא מוצרים ממדינות אלו מוטל מכס בשיעור נמוך, ברמות של 12% ואף 8% על מוצרים מענפי המתכת והטקסטיל, לעומת רמות מכס של 72% שהיו נהוגות עד לפני שנים מספר.

ב-BDI ציינו שמדינות רבות בעולם נוהגות להתגונן מפני יבוא מתחרה על ידי שימוש במכסות יבוא, היטלים שונים, רשיונות ודרישות תקן מחמירות. ישראל מקלה גם בתחומים אלו והיא משתמשת באמצעים כמו מכסות יבוא הרבה פחות מאשר מדינות האיחוד האירופי וארה"ב.