מנהל תיקים חויב להשיב ללקוח עמלות שגבה בגין פעולות סרק שביצע בתיק ההשקעות שלו

אמיר הלמר
ltpgt
שופט בימ"ש השלום בתל אביב, קובי ורדי, קבע אתמול בפס"ד תקדימי כי מנהל תיקים מחויב להשיב ללקוחו סכומי עמלות שגבה ממנו בגין פעולות סרק שביצע אותו מנהל בחשבון הלקוח.
lt/pgt

ltpgt
פעולות הסרק הללו המבוצעות ע"י מנהלי תיקים בחשבונות הלקוחות מכונות בשם "חיבוץ", וכל מטרתן היא גביית עמלות מהלקוח, מבלי שלאחרון צומחים תועלת או רווח.
lt/pgt

ltpgt
ביהמ"ש קבע כי אחריותו של מנהל התיקים שלא לבצע פעולות חיבוץ בחשבונות הלקוח נובעת מכוח חובת הנאמנות שלו בהיותו שלוח של הלקוח.
lt/pgt

ltpgt
בפרשה שעמדה בפני ביהמ"ש תבע יעקב הלל, באמצעות עוה"ד רונן עדיני, את מנהל התיקים אמנון בר אמון, את החברה שבשליטתו, סיסטם אינטרנשיונל ניהול ושיווק השקעות, וכן את החברה המרכזית לני"ע, חברה בורסאית שבאמצעותה פעל אותו מנהל תיקים וביצע עבור הלקוח את הפעולות בבורסה.
lt/pgt

ltpgt
התובע טען כי בשנת 1992 הכיר את בר אמון וזה הציג עצמו כמנהל תיקי השקעות מצליח שיכול להפיק לתובע רווחים גדולים בניירות ערך. בר אמון אף הציג עצמו כעובד של החברה המרכזית.
lt/pgt

ltpgt
עקב כך הפקיד התובע אצל החברה המרכזית סכום של 210 אלף שקל, ומאוחר יותר העביר לניהול בר אמון 169 אלף שקל נוספים. בשנת 1997 עמד חשבונו של התובע אצל החברה המרכזית ביתרת חובה של כ-111 אלף שקל, שלהשבתם תבעה אותו החברה המרכזית בתביעה שכנגד.
lt/pgt

ltpgt
התובע טען כי מנהל התיקים והחברה המרכזית פעלו ברשלנות ובהפרת חובת אמון וזהירות כלפיו, בכך שהציגו בפניו מצגי שווא בדבר היותם בעלי מקצוע מיומנים היכולים להפיק עבורו רווחים נאים מהשקעות בניירות ערך.
lt/pgt

ltpgt
עוד טען התובע, כי הנתבעים ביצעו מאות פעולות סרק ("חיבוץ") בתיק ההשקעות שלו ללא כל הצדקה כלכלית, אשר מטרתן היתה לגרום לחיובים מלאכותיים של עמלות דמי ניהול וריבית. וכל זאת, טען הלל, נעשה בלא הסכמתו ובניגוד לאינטרס שלו.
lt/pgt

ltpgt
השופט בפסה"ד מקבל את טענותיו של התובע בדבר פעולות החיבוץ שנעשו בתיק ההשקעות שלו, ומאמץ בכך את חוות הדעת של המומחה מטעם התביעה, שקבע כי הנזקים שנגרמו להלל הם תוצאה של פעולות החיבוץ.
lt/pgt

ltpgt
השופט מציין כי אומנם קיים קושי להוכיח פעולות חיבוץ, שכן רוב המידע בדבר הרציונל לביצוע פעולות בתיק ניירות ערך מצוי אצל מנהל התיקים, אך דווקא עקב כך קובע השופט כי יש להסתפק בראיות שיוכיחו כי בוצעו פעולות של קנייה ומכירה המעלות חשד שאינן מונחות על פי רציונל כלכלי. בכך עובר הנטל לנתבע, שצריך להוכיח כי לא היה חיבוץ.
lt/pgt

ltpgt
במקרה הזה מציין השופט כי עדות לכך שאכן נעשו פעולות חיבוץ בתיק מבוססת על כך שהעמלות והריביות שנגבו מסתכמות בכ-40% מהסכום הנומינלי של ההפקדות שביצע הלקוח.
lt/pgt

ltpgt
לעניין קביעת הנזק מפעולות החיבוץ, קובע השופט כי השוואת תיק המניות של הלקוח למדד הכללי בשוק אינה המנגנון הנכון, ויש לבדוק את התיק בהתאם למדיניות ההשקעה הספקולטיווית שנקבעה באותו התיק. לפיכך, קובע השופט שיש לבדוק את תשואות התיק הספציפי, לעומת הישגים של מדדים באפיקי השקעה הדומים לאפיקי ההשקעה באותו התיק.
lt/pgt

ltpgt
בכך, טוען השופט, לא תוטל על הנתבע האחריות לירידת כל שוק המניות, והלקוח יהיה זכאי לפיצוי על ירידת ערך השקעתו בגין הפרת החובות שחב לו מנהל התיקים.
lt/pgt

ltpgt
ביהמ"ש חייב לפיכך את מנהל התיקים להשיב לתובע את הסכומים שנגבו ממנו שלא כדין בגין פעולות החיבוץ - סכומים שכאמור טרם נקבעו עקב הצורך לחשבם.
lt/pgt

ltpgt
מנגד, דחה ביהמ"ש את התביעה כנגד החברה המרכזית לני"ע, שיוצגה ע"י אלון אלפרט ממשרד עוה"ד פירון, תוך שהוא קובע כי מנהל התיקים פעל כמנהל עצמאי, והלקוח הסמיך אותו אישית לפעול בשמו, ולפיכך לחברה המרכזית אין אחריות כלפי הלקוח למעשיו של מנהל התיקים.
lt/pgt

ltpgt
לפיכך, חייב ביהמ"ש את הלקוח לשלם לחברה המרכזית את יתרת החובה שבחשבונו אצלה בסך כ-110 אלף שקל, אך קבע כי על החברה המרכזית לקזז מסכום זה את סכומי העמלות שהועברו אליה בגין פעולות החיבוץ האסורות שביצע מנהל התיקים בחשבון הלקוח. (ת.א 50930/98) .
lt/pgt