ביהמ"ש דחה טענת "גניבת עין" שהעלתה יצרנית הנעליים BUFFALO כנגד יבואנית חיקויים מסין

שופט בימ"ש המחוזי בתל אביב, ניסים ישעיה, קיבל באופן חלקי את תביעתה של יצרנית הנעליים הגרמנית BUFFALO והיבואנית של נעליים אלה לישראל, כנגד חברת נעלי לוקסי 2000, המייבאת חיקויים זולים של נעלי בופלו מסין עליהם מוטבע המותג ROAD



BUFFALO הגישה תביעה, במסגרתה טענה כי הנתבעים מייבאים מסין נעלי ספורט אשר מחקות את צורתם ועיצובם של נעליה. בכך, על פי התביעה, נפגעים זכויותיהם ועסקיהם של המשווקים הבלעדיים של מוצריה בארץ. החברה טענה כי הנתבעים מפירים סימני מסחר רשומים שלה, ובין השאר את סימן הבומרנג המוטבע על הנעליים מתוצרתה.



כמו כן טענה BUFFALO, כי מאחר שהנתבעת משווקת תחת המותג ROAD, נעליים הדומים להפליא בצורתם לנעלי BUFFALO - היא מבצעת עוולת "גניבת עין", בכך שהיא גורמת לציבור לחשוב בטעות כי היא מוכרת למעשה נעליי BUFFALO.



השופט ישעיה מקבל את התביעה בגין הפרת סימן המסר הרשום, ככל שהוא נוגע להטבעת סימן הבומרנג של התובעת על הנעליים שמייבאת הנתבעת. כמו כן, מקבל השופט את התביעה בעילה של "תיאור כוזב" לפיה אסור לבעל עסק לפרסם מידע אשר הוא יודע כי הוא מוטעה. בעניין זה הוכח כי הנתבע היה מציג את נעלי ROAD, אותן הוא מייבא ומשווק, כנעלי BUFFALO.



מנגד דוחה ישעיה את התביעה הנוגעת לעילת "גניבת העין". בעניין זה קובע ישעיה, כי כדי להוכיח "גניבת עין" יש להוכיח שני דברים: שלתובעת קיים מוניטין בתחום; ושיש חשש סביר להטעיית הציבור כי הנעלים שמציעה הנתבעת הינם של התובעת.



ישעיה מציין כי אין ספק כי שהמותג BUFFALO הוא שם ידוע ונפוץ ברחבי העולם ואף בארץ. אולם לגישתו לא הוכח קיומו של חשש סביר להטעיית הציבור. זאת למרות שמדובר בחיקוי בולט של נעלי התובעת הנושא את השם ROAD .



"העובדה כי הנעל נמכרת תחת השם ROAD שוללת, לדעתי, קיומו של חשש להטעיית ציבור הצרכנים", אומר ישעיה ומוסיף, "סבור אני כי לקוח או צרכן מן השורה יבחין, בלא מאמץ יתר, כי הנעל שהוצגה בפניו ומצאה חן בעיניו, בגלל עיצובה וצורתה, היא מסוג ROAD ולאו דווקא של BUFFALO".
ישעיה מוסיף כי לשוני הבולט בשם המוטבע על הנעל, מצטרפת העובדה לפיה נעלי התובעת נמכרות ב-600-550 שקל לזוג בעוד שנעלי ROAD נמכרות בכ-200-150 שקל בלבד.



"בעולם בו אנו חיים", אומר השופט, "בו תעשיות החיקויים והזיופים מתפשטות 'כאש בשדה קוצים' והלקוח נחשף אליהן יותר ויותר, למד הצרכן זה מכבר כי קיימים חיקויים גם בתעשיית הנעליים, וכי הפרשי מחירים בסדר גודל כזה מקורם לא ב'מבצעי הנחה' של היצרן, אלא בקיומם של מוצרים אחרים, דומים בחזותם החיצונית, אך זולים יותר באופן משמעותי".

ישעיה מוסיף, כי "אין מקום לחנוק לחלוטין את חיי המסחר, למנוע תחרות חופשית, לפגוע בחופש העיסוק ו'להקריב' את כל אלה על מזבח קדושת המונופולין. יש אמנם להגן על הקניין הרוחני וזכויות היוצרים, פרי רוחם, דמיונם והמצאתם של מעצבים, אמנים ויוצרים בתחומי יצירה שונים, אך באותה מידה אין להתעלם מהאינטרס הציבור ורווחתו. ישעיה מטיל על הנתבעת ובעליה לשלם לתובעים פיצויים בסכום של 200 אלף שקל.