ביהמ"ש על פרשת אריה גולדין: "הטענה כי שיכנע את פקידי דיסקונט ביושרו לאחר ששילם את חובו לחברה - לא משכנעת"

"דיסקונט ידע מי זה גולדין, ופקידיו ידעו על עברו הפלילי ועל מעשי המרמה. הטענה שגולדין שיכנע אותם ב'יושרו' לאחר ששילם את חובו לחברה, מצטער על מעשיו, חזר בתשובה וחזר למוטב, איננה משכנעת. כל בנק צריך לנקוט באמצעי זהירות כלפי כל אדם, וכלפי אדם עם עבר פלילי על אחת כמה וכמה. מדובר בכספים של ציבור רחב ולא בכסף פרטי. הצורך לדקדק בכל עסקה עליה הוא חותם, היא חובה בסיסית של כל פקיד בנק", במלים קשות אלו ורבות נוספות מתאר השופט עוני חבש מביהמ"ש המחוזי בירושלים את רשלנותו של בנק דיסקונט בפרשת המעילה השנייה של אריה גולדין באמצעות חברת עתיד בתוך הזהב.



מדובר בפרשה משנת 1998 במסגרתה ביצע גולדין, שהורשע כבר בעבר בפרשת המעילה בכלל אינווסטמנט האוס, 14 פעולות עוקץ שגילגלו לכיסו עשרות מיליוני שקלים. גולדין הורשע גם בפרשה זו ונידון ל-14 שנות מאסר (שנתיים מתוכן בגין הפעלת עונש על תנאי מהרשעתו הקודמת).



דרך הפעולה של גולדין היתה להוציא ערבויות בנקאיות אוטונומיות מבנק דיסקונט להבטחת חוב של חברת עתיד כלפי חברת אברת סוכנויות ביטוח. הערבות היתה נמסרת לאברת, וזו היתה ממחה אותו לבנק המזרחי , שהיה נותן לה הלוואה בגובה סכום הערבות. הכסף היה מועבר לחשבון חברת עתיד בדיסקונט ומשם לכיסו של גולדין.



ימים ספורים לאחר קבלת הכספים, היה גולדין מגיע לבנק דיסקונט ומגיש לו שני מסמכים - עותק שנחזה להיות עותק מקורי של כתב הערבות וכן מכתב מחברת אברת המבטלת את הערבות ומאשרת השבתה לעתיד. בעקבות מסמכים אלו היה דיסקונט מבטל את הערבות הבנקאית. מסתבר כי מכתבים אלו זויפו ע"י גולדין על נייר המכתבים של אברת וכך גם העותקים שנחזו להיות כתבי הערבות.



הפרשה התגלתה במקרה רק בערבות העשירית, כאשר בנק המזרחי הודיע לבנק דיסקונט על הסבת ערבות בנקאית לטובתו, אך לבנק הסתבר כי גולדין כבר ביטל את אותה הערבות בדרך בה פעל תמיד.



בעקבות הפרשה פרע דיסקונט לידיו של בנק המזרחי 7 ערבויות בנקאיות שהיו בידיו תחת מחאה אך סירב לפרוע 3 נוספות. בנק המזרחי הגיש כנגד דיסקונט תביעה למימוש הערבויות בסכום של 9 מיליון שקל בטענה כי מדובר בערבויות בנקאיות אוטונומיות, ואילו בנק דיסקונט טען מנגד בשורה של טענות נגד עסקות שעמדו ביסוד הוצאת הערבויות, וטען כי אין לאכוף עליו לשלמן ויש להורות לבנק המזרחי להשיב את סכומן של 7 הערבויות שכבר שולמו שכן שני הבנקים התרשלו ונפלו קורבן למעשיו של גולדין.



היום, כאמור, בפסק דין ארוך דוחה השופט את טענותיו של דיסקונט וקובע כי מדובר בערבויות אוטונומיות שנתפרו על ידי שני הבנקים כדי להבטיח את בנק המזרחי.



השופט מקדיש פרק נרחב ביותר לטענת דיסקונט כי בנק המזרחי התרשל בתפקידו ולכן יש לבטל את הערבויות. בעניין זה קובע השופט כי בנק המזרחי אינו חייב בחובת זהירות כלפי דיסקונט. בעניין זה קובע השופט כי "בנק המזרחי, אין מעניינו לדעת על המתרחש בין בנק דיסקונט לבין גולדין, ואין עליו חובה כלשהי לברר את התנאים שקבע בנק דיסקונט להוצאת הערבות, ומה הבטחונות שביקש או הנמצאים בידיו.



"גולדין הוא הלקוח של בנק דיסקונט", אומר השופט, "והבטחונות אשר ביקש בנק דיסקונט נקבעו על ידיו הוא, ללא מעורבות כלשהי מצד בנק המזרחי או אברת. במצב כזה אין כל אפשרות לקבוע כי חלה על בנק המזרחי חובה לצפות שגולידן ירמה את בנק דיסקונט על ידי שימוש במסמכים גנובים, ובכך ישחרר את הבטחונות שבידיו.



"מה שנעשה במגרשו הביתי של בנק דיסקונט, בינו לבין גולדין, נמצא באחריותו הבלעדית, ואין זה ראוי לבוא לאחרים בטענות מסוג זה ולהאשימם במעשים ומחדלים שהוא עצמו עשה והביא על עצמו ועל האחרים את הצרות האלה", אומר השופט, ופונה לסקור במלים קשות את התנהגותם של פקידי דיסקונט בכל הקשור לגולדין.



וכך כותב חבש: "לדעתי, שני פקידים (מנהל הסניף בו פעל גולדין - שמשון יצחק, והאחראי על האשראי, מנחם כהן - א.ה) טעו ולא נזהרו, ואף עצמו עיניים מכל מה שסבב מעשיו של גולדן. אלה עשו שגיאות שפקיד זוטר מתחיל לא היה עושה...מדובר בפגמים אינהרנטיים במערכת הבנקאית של דיסקונט. אותות האזהרה ונורות החירום היבהבו עד סינוור, מול עיניהם של פקידי בנק דיסקונט. הם ראו מה שרצו לראות והתעלמו מהיתר. אין חולק כי בנקאי זהיר לא היה עושה, ולו מעט, ממה שהם עשו".



בסוף פסק הדין אומר השופט כי אם היה מקום לשקול את מאזן הרשלנויות של שני הבנקים, "האם נותר עוד מקום לרשלנות של בנק המזרחי, לאחר שרשלנותו של בנק דיסקונט עברה את גבול ה-100%, והדברים נאמרים בלשון המעטה?"



השופט מורה לדיסקונט לפרוע את 3 הערבויות הבנקאיות ומחייב אותו ב-40 אלף שקל. עוה"ד אהוד ארצי ומיכל זלצמן ייצגו את בנק המזרחי. את בנק דיסקונט ייצגו עוה"ד בנימין לוינבוק ויאיר לייבוביץ' ואת סוכנות הביטוח אברת ייצגו עוה"ד ישראל קנטור וגל פיינגולד.