הארץ
ltpgt
lt/bgtמאת יורם גביזוןltbgt
מקדם התמסורת, כלומר התגובה המצטברת של מדד המחירים לפיחות של 10%, ירד ב-2000-1995 ל-25% - בהשוואה ל-40% ב-1994-1988; זו אחת המסקנות העולות מעבודה משותפת של פרופ' ליאו ליידרמן, לשעבר מנהל מחלקת המחקר בבנק ישראל וכיום ראש המחקר הכלכלי בדויטשה בנק לשווקים מתעוררים, וד"ר גיל בפמן, לשעבר כלכלן בכיר במחלקה המוניטרית של בנק ישראל וכיום חזאי אינפלציה ויועץ כלכלי.
lt/pgt
ltpgt
המסקנה מהמחקר היא, כי התגובה המצטברת לפיחות של 10% בעשרת הרבעונים שלאחר הפיחות ב-1994-1988 היתה עליית מחירים של 4%. לעומת זאת, עליית המחירים המצטברת לפיחות זהה ב-2000-1995 הגיעה ל-2.5% בחלוף שני רבעונים.
lt/pgt
ltpgt
למעשה, התגובה בתום עשרה רבעונים היתה נמוכה עוד יותר - 1% בלבד של עליית מחירים בעקבות פיחות של 10% - אלא שליידרמן ובפמן קובעים כי התגובה קצרת הטווח - זו של 2.5% - היא הרלוונטית לצורכי קביעת המדיניות המוניטרית.
lt/pgt
ltpgt
השניים מייחסים להיחלשות מקדם התמסורת שבין פיחות בשער החליפין לבין האינפלציה, את הירידה בקצב האינפלציה ב-2000-1999. לדבריהם, הקיום הבו-זמני של יעד אינפלציה ורצועת ניוד של שער החליפין נמשך זמן רב מדי, והיו לו תוצאות לוואי שליליות. בכך תומכים השניים בקריאת נגיד בנק ישראל, דוד קליין, לבטל את רצועת הניוד.
lt/pgt
ltpgt
השניים מונים בין תופעות אלו את חוסר הבהירות בנוגע למעמד היחסי של יעד אינפלציה מצד אחד, ומעמדו של יעד שער החליפין מצד שני. חוסר בהירות זה פגם באמינות של כל אחד משני היעדים.
lt/pgt
ltpgt
תופעות לוואי שליליות נוספות הן עיוות בתפישת הסיכון של שער החליפין, החלשת האפקטיוויות של המדיניות המוניטרית בהשגת יעד האינפלציה, והעלויות המשמעותיות שהיו כרוכות בעיקור עודפי הנזילות בשוק הכספים כתוצאה מההגנה על הגבול התחתון של רצועת הניוד. ליידרמן ובפמן מעריכים את עלות העיקור ב-0.8% תוצר ב-2000 וב-1.4% תוצר ב-1999.
lt/pgt
ליידרמן ובפמן: פיחות של 10% גורר עליית מחירים של 2.5% בלבד
25.3.2001 / 9:06