במשך שנים היה ריצ'רד סטרונג אחד האנשים המכובדים בשוק ההון האמריקאי. הוא הקים חברה לניהול של קרנות נאמנות, המנהלת כיום נכסים בסך 43 מיליארדי דולרים, והיה לאחד מעשירי אמריקה. אלא שבאחרונה התברר, כי סטרונג סחר במניות וביחידות של הקרן והרוויח אגב כך 600 אלף דולר במשך כמה שנים. לכאורה, דבר של מה בכך. ואולם, המסחר הזה היה על חשבון המשקיעים בקרנות שלו; כל מה שהרוויח נרשם לחובתם. כך קרה, שזמן קצר לאחר התפוצצותה של הפרשה לפני כחודשיים נאלץ סטרונג לפרוש מתפקידו כיו"ר החברה שייסד. החקירה בנוגע לקרנות שלו נמשכת ולא מן הנמנע שתוגש תביעה משפטית פלילית נגדו.
תעשיית קרנות הנאמנות, שבאמצעותה משקיע הציבור הרחב את כספו בבורסה, נחשפה בחודשים האחרונים במערומיה. מנהלים בקרנות ואנשים המקורבים להם מצאו דרך להרוויח יותר כסף
על חשבונו של המשקיע הקטן. את השחיתות הפושה בתעשיית קרנות הנאמנות חשף אליוט שפיצר, התובע הכללי של מדינת ניו יורק.
בשנים האחרונות ניהל שפיצר מערכה נגד בתי ההשקעות וחברות הפיננסים של וול סטריט והעז לחשוף את מה שהיה ידוע לכל: בתי ההשקעות של וול סטריט מרמים את המשקיעים. הוא גם הביא לכך שבתי ההשקעות נאלצו לשלם 1.4 מיליארד דולר פיצויים וקנסות. ואולי חשוב מזה - הוא שינה את סדרי העבודה של וול סטריט, כדי שתופעה כזאת לא תחזור על עצמה.
באחרונה יצא שפיצר במלוא העוצמה נגד תעשיית קרנות הנאמנות. יש הטוענים כי המניעים שלו פוליטיים: הוא רוצה להיבחר למושל מדינת ניו יורק. אולי. ובכל זאת, הוא הכניס שינויים בתעשיית שוק ההון שאיש לא העז לעשות לפניו, והוא ממשיך להכות גלים. עכשיו הוא רוצה לבצע שינויים בתעשיית קרנות הנאמנות, ונראה שהוא עתיד להצליח בכך.
תעשיית קרנות הנאמנות שולטת על נכסים בסך שבעה טריליון דולרים, ובאמריקה מתנהלים כיום 95 מיליון חשבונות השקעה בקרנות נאמנות. ב-1980 גילגלה התעשייה 134 מיליארד דולר, ורק אחת מכל 16 משפחות השקיעה בהן. שגשוגו של שוק המניות הביא לגידול ניכר בהשקעות, ועתה מחצית מכלל בתי האב בארצות הברית משקיעים בקרנות הנאמנות.
קרנות הנאמנות הן דרכו של המשקיע הקטן האמריקאי להשקיע בבורסה, מתוך הנחה שאינו מבין בתהליכים המתרחשים בה. הבורסה נראית מקום גדול ומאיים המתאים לאנשי מקצוע, אך לפחות לאורך זמן, התשואה בה גבוהה והפיתוי להצטרף לחגיגה גדול. הפתרון הוא לתת לאנשי מקצוע שינהלו אותו. אמנם, לאורך השנים הביצועים של קרנות הנאמנות נמוכים מביצועי השוק, אבל מבחינתו של הציבור הרחב זו הדרך הטובה ביותר להשקיע בבורסה.
עסקי קרנות הנאמנות רווחיים ויציבים. בסך הכל יש כיום באמריקה 8,000 קרנות נאמנות, הגובות סכומים לא קטנים, ובכלל זה דמי ניהול ושאר הוצאות. כך נמחקים בממוצע רבע מכלל רווחי הקרן של המשקיע לטובתן של קרנות הנאמנות ומנהליהן. גם כאשר שוק המניות נופל, קרנות הנאמנות מרוויחות כסף בעבור המנהלים שלהן.
בחודשים האחרונים חשף שפיצר כי חברות קרנות הנאמנות מרמות את הציבור בשתי דרכים. התברר כי מנהלים בקרנות ומקורבים להם, משקיעים ואנשי פיננסים, יכולים לרכוש יחידות בקרן גם לאחר שהמסחר מסתיים בשעה 16:00, לפי שעון ניו יורק. וזה יתרון. בתום המסחר מתפרסמות הודעות של חברות, בין השאר על ביצועיהן הפיננסיים. על סמך הודעות אלה, וכן על סמך המתרחש בשווקים אחרים, אפשר לדעת מה עתיד להתרחש בפתח המסחר ביום שלמחרת. המקורבים מנצלים את המידע הזה ורוכשים או מוכרים יחידות של הקרן בערכים של סוף יום המסחר הקודם.
זאת ועוד. המקורבים גם יכולים לבצע רכישה ומכירה של יחידות בקרן בתדירות גבוהה, למשל, כל כמה ימים. קרנות נאמנות אינן מאשרות זאת לכל אחד, אם בדרך של הטלת קנסות ואם באי ביצוע ההוראות, משום שהדבר פוגע בניהול "השקט" של הקרן.
הרווחים שרושמים לעצמם מבצעי המניפולציות הללו הם גדולים. משקיעים מקורבים שנקטו דרכי פעולה אלה הרוויחו פי שניים ואף פי שלושה יותר מביצועי הקרן עצמה. כך, למשל, גארי פילגרים, משקיע מוכר בוול סטריט, הרוויח 49% בעוד שהקרן שבאמצעותה פעל הפסידה 45%. סכומי הכסף הללו הם על חשבון ציבור המשקיעים. המשקיע הקטן אינו יודע על המניפולציה המבוצעת בקרן, משום שבאופן יחסי ההשפעה על הקרן המבצעת עסקים בהיקף גדול קטנה בסכומים אבסלוטיים.
ההתפתחות האחרונה בפרשה: הרשות לניירות ערך חשפה, כי קרנות נאמנות קיבלו עמלות או הטבות אחרות מבתי השקעות וחברות ברוקרים אשר המליצו ללקוחותיהם לרכוש קרן נאמנות כזאת או אחרת. כל עוד ציבור המשקיעים מודע לכך שהברוקר שממליץ לו מקבל עמלה על ההמלצה - הרי שהעניין חוקי. ואולם, ברוב המקרים המשקיעים אינם יודעים על ההסדרים הללו. הם חושבים שהברוקר שלהם ממליץ על קרן נאמנות כזאת או אחרת, בגלל הביצועים שלה או משום שהוא מאמין ביכולת המקצועית של מנהליה. כך נוצר, על פי הרשות לניירות ערך, קונפליקט של אינטרסים, על חשבונו של המשקיע הקטן.
בשערוריות הנוגעות לקרנות הנאמנות קשורים חברות קרנות נאמנות ובתי השקעות מהשורה הראשונה, בהם פוטנהם, סיטי בנק, בנק אוף אמריקה, בנק וואן, מורגן סטנלי ופרודנשל.
לאמיתו של דבר, לא היתה התופעה בבחינת סוד גדול בתעשייה עצמה. ובכל זאת, הרשות לניירות ערך, שאמורה לפקח על פעילותן של הקרנות האלה, לא נכנסה לעומקם של דברים. "אם הייתי ראש היחידה המפקחת על קרנות הנאמנות הייתי מתפטר", אמר שפיצר. "מה הם עשו? איפה הם היו?... מה שנראה זה שבתעשיית קרנות הנאמנות יש שני כללים - האחד לחזקים ולמקורבים והשני לאזרח הרגיל".
סערת קרנות הנאמנות הגיעה לקונגרס. ועדה של הקונגרס דנה בפרשה והיא ממתינה עתה לרשות לניירות ערך המכינה שורה של הצעות, אשר יגבירו את השקיפות של קרנות הנאמנות, יחשפו את ניגוד העניינים של קרנות אלה, יטילו הגבלות ואיסורים על אפליה של משקיעים בקרנות, ואולי אף יפקחו במידה מסוימת על הדרך שבה מנהלי הקרנות מקבלים שכר ובונוסים. ההתפתחות הבולטת האחרונה היא החלטתה של הרשות לניירות ערך לחייב את ר
אחרי שחשף כי בתי ההשקעות בוול סטריט מרמים את המשקיעים, אליוט שפיצר מנהל מערכה נגד השחיתות בקרנות הנאמנות
חיים הנדוורקר
23.1.2004 / 22:21