בכירים לשעבר בנציבות המס: הסדרי הרולינג עם הקרנות מנוגדים לאמנת המס ישראל-ארה"ב

הארץ
ltpgt
ניו יורק. "המדינה יורה לעצמה ברגל בנושא מיסוי חברות ההיי-טק והמשקיעים הזרים" - כך טוענים בכירים לשעבר בנציבות מס הכנסה, רו"ח שרון שולמן, כיום האחראי על דסק המס הישראלי במשרדי ארנסט אנד יאנג בניו יורק, ורו"ח ירון כץ, ראש הדסק הישראלי של ארנסט אנד יאנג בעמק הסיליקון.
lt/pgt

ltpgt
שולמן וכץ מתחו ביקורת על התפקיד שמילאו בנציבות המס. בתפקידו האחרון בנציבות היה שולמן אחראי על מתן הרולינג (הסדרי מיסוי מופחתים לקרנות ההון סיכון הישראליות). כיום, נראה שהוא מתחרט על ההסדרים
lt/pgt

ltpgt
שביצע. "כל הרעיון של ביצוע רולינג לקרנות לא עובד טוב כי הוא מנוגד לסעיף 15 באמנת המס עם ארה"ב, בכך שמחייבים את המשקיעים לשלם מס גם בישראל.
"אנחנו בנציבות באמת האמנו שאנחנו עושים דברים טובים. כל הזמן חששנו
lt/pgt

ltpgt
שה-IRS (רשות המס האמריקאית) תיכנס לנושא ותגלה שאנו מפירים את האמנה באמצעות הרולינג. אבל זה לא עיניין אותה. מה אכפת לה? היא הרי ממשיכה לגבות את המס שלה מהמשקיעים, ובזמן הזה אנחנו הברחנו את המשקיעים האמריקאים מישראל. למשקיע בקליפורניה המלה 'רולינג' נשמעת כל כך רחוקה, וכשהיא חוזרת ועולה בדיונים אתו, הוא נרתע".
lt/pgt

ltpgt
לדבריהם, הנציבות נקלעה למצב בלתי אפשרי בגלל חקיקה לא סבירה. כץ: "עסקות רולינג והפחתות שיעורי המס הן הדרך שבה הנציבות מתמודדת עם הבעיה, מאחר שלא נקבעת מדיניות ממשלתית מעל הנציבות שתנחה את שלטונות המס.
lt/pgt

ltpgt
"הנציבות עומדת במצב פרדוקסלי: הרשות הגובה את המס צריכה לשמור שלא תהיה פגיעה בצמיחת התעשייה, ולהפחית את שיעורי המס בדרכים חלופיות כל עוד הרפורמה ושינויים נוספים אינם מתקבלים בדרג הפוליטי. עסקת כרומטיס עשתה נזק אדיר לישראל", אמר. "אחריה ההתייחסות לישראל של משקיעים אמריקאים שעמם הוא נפגש, שונה לגמרי".
lt/pgt

ltpgt
בתגובה לדברים אמר סגן נציב מס הכנסה, אוסקר אבו ראזק, כי המדיניות שנוקטת הנציבות אינה מנוגדת לאמנת המס עם ארה"ב. האמריקאים מפרשים את רווחי המשקיעים ממכירת חברות כרווח הון, ואילו בישראל נחשבים רווחים אלה להכנסות. לדבריו, מדובר בשתי פרשנויות שונות, ולכן ה-IRS מעולם לא ביקשה מנציבות מס הכנסה להסביר מדוע בישראל מחייבים את המשקיעים במס. ראזק אמר שבאפריל ייפתחו דיונים בין ישראל לארה"ב בעניין מיסוי חברות ומשקיעים בחברות היי-טק, ובמהלכם ידונו בעניין זה.
lt/pgt

ltpgt
לדברי שולמן, באחרונה נפוצה תופעה חדשה ומעוררת דאגה מבחינת המדינה, של חברות סטארט-אפ ישראליות המבריחות את זכויות הקניין הרוחני שלהן מחוץ לישראל. "עד לפרשת מס הכנסה וכרומטיס", אמר, "החברות הישראליות הסתפקו ברישום בחו"ל כדי לפתור חלק מבעיות המס שלהן. ואולם בעקבות הבעיות שהתעוררו עם המשקיעים בקרן JVP לאחר עסקת כרומטיס, הן והמשקיעים בהן אינם מסתפקים בכך, ומנסים לצמצם ככל הניתן את המגע שלהם עם הרשויות בישראל. אחת התופעות החדשות שנוצרו כתוצאה מכך היא התגברות תופעת ההברחה של הקניין הרוחני". המשמעות של הברחת קניין רוחני מישראל, אמר, היא שבעתיד לא תוכל המדינה לגבות מס על ההכנסה השוטפת של חברות הסטארט-אפ.
lt/pgt

ltpgt
עד כה לא עמדה סוגיית המיסוי על רווחי חברות הסטארט-אפ בראש סדר היום של נציבות מס הכנסה. בשנה האחרונה התמקדה הנציבות בעיקר בעניין הרישום של החברות הישראליות בחו"ל, ובעיקר בארה"ב. זאת, מכיוון שעסקות המיליונים שבהן נמכרו או הונפקו חברות הסטארט-אפ היו בעלות משמעות מיסויים ניכרת, שהושפעה מאוד מארץ הרישום של החברה.
lt/pgt

ltpgt
ב-2000 הונפקו ונמכרו חברות ישראליות בהיקף כולל של יותר מ-12 מיליארד דולר. רבות מהחברות הצליחו להנפיק או להימכר בסכומים גבוהים אפילו לפני שרשמו הכנסות משמעותיות או רווחים, כמו כרומטיס למשל. בתנאים אלה, אמר שולמן, גביית מסים על רווחי החברות כמעט לא עלתה על הפרק.
lt/pgt

ltpgt
עם זאת, השנה, בעקבות משבר מניות הטכנולוגיה, התמונה משתנה. במצב השוק הנוכחי יצטרכו החברות להיות רווחיות עוד לפני הנפקתן, ולכן בעיית הקניין הרוחני מקבלת חשיבות יותר מבעבר. השניים העריכו כי "בתוך שנתיים-שלוש נאבד גם את ההכנסות האלה, כפי שאיבדנו קרוב ל-90% מהחברות הישראליות שנרשמו בחו"ל".
lt/pgt

ltpgt
לדברי אבו ראזק, בעיית הניסיון להוציא קניין רוחני מישראל אינה חדשה. ואולם זו, לטענתו, בעיה משפטית שאינה משפיעה על סוגיות מס. "כל עוד מרכזי הפיתוח של החברות ממוקמים בישראל והעובדים נשארים פה, החברות מחויבות במס", אמר. לדבריו, המס בישראל על הכנסות מקניין רוחני נמוך מאשר בארה"ב. "הבעיה היחידה שעלולה להתעורר היא כאשר זכויות הקניין הרוחני נמכרות לחברה אמריקאית, וזו מוכרת אותן הלאה".
lt/pgt

ltpgt
מלבד המיסוי, אמרו שולמן וכץ, נפגעת התעשייה הישראלית מהתדמית הביורוקרטית שנוצרה לה. שולמן: "אני עובד במחלקת המיסוי הבינלאומית של ארנסט אנד יאנג, בה פועלים 25 דסקים המטפלים ב-25 מדינות שונות. בכל פעם שמגיעה חברת ענק המעוניינת להקים מפעלים חדשים, מיד שולחים אותה לאירלנד, בה יש מיסוי של 12.5%- שאינו נמוך מהמיסוי הנהוג בישראל עם כל ההטבות של מפעל מאושר.
lt/pgt

ltpgt
"אנחנו אפילו לא נכנסים למסכי המכ"ם שלהם. מדוע הם לא בוחרים בישראל, אף שמצויים כאן משאבי האנוש הנכונים ומיסוי שנע בין 0% ל-?15% פשוט מאוד: באירלנד יודעים בהתחלה מה יהיה המס בסוף. בישראל, הביורוקרטיה מסורבלת ואי אפשר לדעת איזה מס יגבו ממך בסוף התהליך. בנוסף, החברות האלה נדרשות למלא טפסים על גבי טפסים וכל דבר קשור לרולינג. חוק המפעל המאושר אינו ידידותי למשקיע ומשגע אותו", אמר שולמן. לטענתו, זו הפגיעה הקשה ביותר בתעשייה הישראלית: "מדובר בחברות גדולות המעסיקות אלפי עובדים - ואנחנו מפסידים אותן".
lt/pgt