חברת ההשקעות הישראלית-אמריקאית ארגוקווסט בוחנת אפשרות לגייס הון חדש ממשקיעים קיימים

מאת עודד חרמוני וצורי דאר



חברת ההשקעות הישראלית-אמריקאית ארגוקווסט, מסמלי בועת ההיי-טק ב-2000 שקרסה ב-2002, חוזרת לחפש השקעות חדשות; החברה פעלה בשנתיים האחרונות תחת הגנתו של בית המשפט האמריקאי במסגרת הליך צ'פטר 11. ארגוקווסט קיבלה באחרונה את אישור בית המשפט האמריקאי לסיום צ'פטר 11 ולהשלמת תהליך הרה-ארגון במסגרת הסדר החובות עם נושיה שתפחו ליותר מ-15 מיליון דולר; עם נושיה נמנים בנק הפועלים ובנק לאומי.



החברה בוחנת אפשרות לגייס הון חדש ממשקיעים קיימים המוכנים לתמוך בה, ובהם בעל המניות העיקרי בה ג'ייסון ברזילי, או לגייס הון ממשקיעים חדשים כדי לשוב להשקעות בתחום ההיי-טק ולהמשיך ולתמוך ביותר מ-30 חברות הפורטפוליו שנותרו לה; עקב המשבר שאליו נקלעה ארגוקווסט לא היה באפשרותה לתמוך בחלק מחברות הפורטפוליו, ואחזקותיה בהן דוללו.



ברזילי אמר הבוקר כי במסגרת הארגון מחדש של החברה הוא הפך להיות בעל השליטה בה, וכי הוא מתכוון להשקיע באמצעותה מיליוני דולרים, בהתאם להזדמנויות החדשות.



בעלי המניות האחרים בארגוקווסט יצאו ברובם מהחברה בעקבות הארגון מחדש, ומחקו את ההשקעה בה.



בהנהלת ארגוקווסט צופים כי השילוב בין ההתאוששות הניכרת בענף ההיי-טק מחד גיסא למבנה ההון המחוזק של החברה מאידך גיסא יאפשר למצות את הערך הגלום בפורטפוליו ההשקעות שלה, שעמו נמנות החברות פאואר-דיזיין, יתרן, מודם-ארט, אינפרא-קום, אינפוג'ין, אפרוקסימטש, קאש-יו, סולידיימנשן, וירטואל קיבורד, אר.אף ווייבס ועוד. מארגוקווסט נמסר: "החברה זוכה בימים אלה להמשך תמיכתם של בעלי מניותיה ומנהליה, וכמו כן נבחנות אפשרויות השקעה חדשות ושיתופי פעולה בתחומה".



ארגוקווסט נמנית עם חברות ההשקעה הראשונות שקרסו עם התפוצצות הבועה, לאחר שיותר ממחצית מ-60 חברות ההיי-טק שבהן השקיעה, נסגרו או נקלעו לקשיים. בשיא פעילותה, ב-2000, עמד בראש הסניף הישראלי ראש השב"כ לשעבר, האלוף (מיל') עמי איילון שפרש ממנה בעקבות המשבר שאליו נקלעה.



ארגוקווסט הוקמה ב-97' על ידי ברזילי ואלכס סנדל, לאחר שמכרו לתאגיד NEC היפאני את פקארד בל שהקימו, ואשר היתה במשך כמה שנים אחת מיצרניות המחשבים הביתיים הגדולות בעולם. ארגוקווסט גייסה כ-40 מיליון דולר בינואר 2001 לפי שווי של 300 מיליון דולר אחרי הכסף מברזילי וממשקיעים אחרים, ובהם ברודקום, בנק HSBC וחברת ההשקעות שמרוק; בנק לאומי ובנק הפועלים הלוו לחברה 15 מיליון דולר נוספים.



מודל ההשקעות של ארגוקווסט התבסס על ההנחה כי אחת מכל עשר השקעות תהיה רווחית מאוד; החברה השקיעה בחברות ישראליות רבות בשלבים מוקדמים מתוך הנחה שגם אם רובן לא ישרדו, הצלחתן של שלוש או ארבע מהן תניב לה רווח גדול שיפצה על הפסדים בחברות אחרות. בתוך שנים מעטות מיום הקמתה נהפכה ארגוקווסט לאחד מגופי השקעות הסיד הבולטים בישראל. החברה השקיעה יותר מ-60 מיליון דולר בכ-60 חברות סטארט-אפ צעירות; כשליש מההון שהשקיעה הגיע מכיסם הפרטי של ברזילי וסנדל.



עוד נמסר מארגוקווסט: "אישור בית המשפט לסיום צ'פטר 11 מהווה סיום מוצלח למו"מ שניהלה החברה עם בעלי חובה, אשר אישרו אף הם ברוב מוחלט את תוכנית הרה-ארגון. התוכנית אף זכתה לאישור בית המשפט בארה"ב".