מפרקי מלון נאות מרינה דורשים מעו"ד יוסף מולאור ששימש ככונס המלון לשלם לקופת הפירוק כ-25 מיליון שקל

14 שנה עברו מאז הגיש את דו"ח הכינוס עו"ד יוסף מולאור, מי שהיה כונס הנכסים מטעמו של הבנק הבינלאומי למלון נאות מרינה בבת ים שהיה בבעלותו של חיים שיף. בדו"ח ציין מולאור כי מכר את המלון תמורת כ-6 מיליון דולר. מולאור מונה בשנת 1985 לאחר תביעה שהגיש הבנק על סך של כ-1.25 מיליון דולר כנגד החברה המפעילה את המלון ובמסגרת הפעלת השיעבודים שהיו לבנק על החברה.



באותו דו"ח שנשא את הכותרת "דו"ח כספי של כונס הנכסים" ציין מולאור כי לכינוס היו הוצאות בשיעור של כ-4 מיליון שקל (נכון לשנת 1990) בין השאר בגין ביטוחים, שמירה ועמלות וריביות בנקאיות.



לאחר שהכונס הגיש את הדו"ח הגישו המפרקים של המלון שפעלו במקביל בקשה שלא לאשר לכונס את ההוצאות עליהן דיווח בטענה כי מדובר בהוצאות מופרזות לצורך גביית חוב של כ-6 מיליון שקל לטובת הבנק.



בקשה זו של המפרקים לא נדונה וזאת לאור הליכים נוספים שהתנהלו בין הצדדים עד לאחרונה לאחר שמפרקי החברה מינו את עו"ד ירון סהר ממשרד סהר סטוביצקי כבא כוחם לצורך הטיפול בבקשה. יש לציין כי ערכן של אותן הוצאות מדוברות עומד כיום על כ-25 מיליון שקל.

היום, כאמור, פנו המפרקים לבית המשפט המחוזי בתל אביב וביקשו שלא לאשר את הוצאות כינוס הנכסים כפי שדווחו על ידי מולאור בשנת 1990 וכן להורות למולאור ולבנק הבינלאומי להשיב לקופת הפירוק של החברה את סכום ההוצאות שעומד כאמור נכון להיום על סך של כ-25 מיליון שקל.



במסגרת הבקשה נטען כי מולאור הוציא במהלך תקופת כינוס הנכסים הוצאות רבות מבלי שקיבל את אישורו של ביהמ"ש מראש וכי הגשת הדו"ח בתום תקופת הכינוס הינו ניסיון לאשר הוצאות מופרזות ובלתי הגיוניות בדיעבד.



כך נטען כי מולאור החליט על דעת עצמו בלבד להציב שמירה מיותרת על המלון, והתקשר עם חברת שמירה, אשר לא הופיעה ברשימת ספקי הבנק, ללא מכרז וללא קבלת הצעות מחיר מחברות אחרות. הוצאות השמירה, כך נטען, הסתכמו בסכום עתק של כמיליון שקל (בערכי 1990), וזאת כאשר למעשה בהסכם המכירה נמכר המלאי שהיה מצוי במלון ועליו לכאורה נדרשה השמירה בכ-350 אלף דולר בלבד.



כמו כן, נטען כי מולאור החליט, על דעת עצמו בלבד, לבטח את הנכס בסוכנות הביטוח שניהלה את ביטוחיו האישיים, בפרמיות החורגות בגובהן מהפרמיות שנהגו באותה תקופה בשוק ובתמורה לכך, הוא זכה להנחה בפרמיות ששילם עבור ביטוחיו האישים.



בשלב מאוחר יותר, כך נטען בבקשה, עו"ד מולאור דרש שסוכנות הביטוח הנ"ל תשלם עבור נסיעה פרטית שלו ושל משפחתו לאירופה.



כמו כן, נטען כי מולאור שילם לבנק הבינלאומי הריבית בנקאית והעמלות על הוצאות הכינוס (להבדיל מריבית ועמלות על סכום החוב) בסכום של 1.88 מיליון שקל (כ-13.7 מיליון שקל בערכים של היום) וכי הדבר מעיד כי הכונס והבנק העמיסו משיקוליהם הכלכליים על המלון הוצאות כינוס אדירות.



כאמור, המפרקים, מבקשים לחייב את מולאור והבנק בהשבת סכום ההוצאות ששולם על ידי הכונס.



טרם הוגשה תגובתם של מולאור והבנק.