ביה"ד האזורי לעבודה הכיר בימאי שלקה בתסמונת פוסט טראומה לאחר שצוותו נספה בטביעת המינרל דמפייר כזכאי לפיצויים בגין תאונת עבודה.
התובע, שיוצג על ידי עו"ד סאמי אבו ורדה, עבד בשנים 1992-1995 באנייה מינרל דמפייר השייכת לקבוצת הספנות ביניה לספנות בע"מ. ביוני 1995, לפני יציאה לשדה התעופה בדרכו לטיסה לקוריאה, שם היה אמור להצטרף לחבריו לצוות, קיבל הודעה טלפונית כי הספינה טבעה.
התובע טען כי בעקבות ההודעה הקשה הדרדר מצבו הנפשי ולקה בתסמונת פוסט טראומה, ובעקבות כך הגיש תביעה לביטוח לאומי להכיר במחלת הנפש שלו כתוצאה של תאונת עבודה.
המוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה בטענה כי אין קשר נסיבתי בין אירועי היום בו פרצה מחלתו של התובע לבין מחלתו. הביטוח הלאומי לא התייחס לטענת התובע בדבר הנזק שנגרם לו כתוצאה מקבלת הידיעה על טביעת האונייה.
ביה"ד מינה מומחה רפואי לבדיקת הקשר הנסיבתי בין האירוע למחלת הנפש ממנה הוא סובל. המומחה ציין כי לטביעת האונייה היתה השפעה משמעותית על הופעת התסמונת הפוסט טראומתית.
לאחר שהתקבלה חוות דעתו של המומחה הציג הביטוח הלאומי חומר רפואי נוסף אשר לא הוצג לבית הדין במהלך הדיון ולא היה בפני המומחה בגיבוש חוות הדעת, שכלל נתונים המצביעים לכאורה כי התובע סבל מהפרעה נפשית גם בעבר.
בעקבות נתונים אלו אישר המומחה בחוות דעת משלימה כי לתובע אכן היה רקע של בעיות נפשיות בעבר ואפשר כי היתה לו נטייה ללקות במחלת נפש גם לולא טביעת האוניה, אלא שעיתוי הופעת המחלה היה קשור ישירות לאירוע של טביעת האוניה.
ביה"ד קבע כי קבלת הידיעה על טביעת האונייה היתה לגבי התובע אירוע חריג הקשור בעבודתו ולאחר מכן חלה ההדרדרות במצבו הנפשי. עיתוי הופעתה של מחלתו הנפשית היתה קשורה באופן ישיר לאירוע של טביעת האונייה לכן נמלאו התנאים להכיר במחלה כתאונת עבודה. ביה"ד קבע כי על המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובע את הקצבאות המגיעות לו בגין התאונה.
הספינה טבעה באוקיינוס ההודי, הימאי שנשאר בבית ולקה בתסמונת פוסט טראומטית יקבל פיצויים מביטוח לאומי
עינב בן יהודה
3.2.2004 / 15:31