מכונת היצירתיות

מאת טינה הסמן



מבחינה טכנית, סטיבן תאלר חיבר יותר מוסיקה מכל מלחין אחר בעולם. הוא גם המציא את מברשת השיניים Oral-B CrossAction וכלים לאיתור הודעות ששולחים טרוריסטים על גבי האינטרנט. הוא גם גילה חומרים קשים יותר מיהלומים, טבע לא פחות מ-1.5 מיליון מלים חדשות והכשיר רובוטים דמויי תיקנים להתנהל באופן עצמאי. הכל מבחינה טכנית.



תאלר (Thaler), נשיא ומנכ"ל חברת אימג'יניישן אנג'נס, זוקף לזכותו את כל ההישגים הללו, אולם בפועל הוא רק "האיש שמחאורי הקלעים", כהגדרתו. הממציא האמיתי הוא תוכנית מחשב בשם "קראייטיוויטי משין" (Creativity Machine).



למעשה, תאלר המציא "תומס אדיסון בתוך קופסה", אמר ראסטי מילר, קבלן ממשלתי בג'נרל דיינמיקס ואחד ממעריציו המושבעים של תאלר.



"הפטנט הראשון שלו היה קראייטיוויטי משין", מספר מילר. "הפטנט השני שלו היה מערכת שמדמה את פעילותה של רשת עצבית ובעלת יכולת לימוד עצמית. הפטנט השני הומצא על ידי הפטנט הראשון. תחשבו על זה. הפטנט השני הומצא על ידי הפטנט הראשון!".



חסידיה טוענים כי מדובר בטכנולוגיית ההדמיה הטובה ביותר של המתרחש במוח האנושי, ובמכונה הראשונה מעולם שבאמת חושבת בכוחות עצמה.



אחרים גורסים כי מדובר באיום של ממש על בני האדם - בתחילתה של טכנולוגיה מהסוג המופיע בסרט "שליחות קטלנית" שבו משתלטות על העולם מכונות שפיתחו מודעות עצמית.



ראשיתה של ההמצאה בשנות ה-80. באותם ימים עבד תאלר כפיסיקאי בחברת מקדונל דאגלס, ופיתוח מערכות הדמיה ממוחשבות, בשם רשתות עצביות, לביצוע הניסויים שלו. רשתות עצביות יכולות להיות תוכניות תוכנה או מחשבים שנועדו לחקות את פעולתו של חפץ, תהליך או מערך נתונים.



במוח האנושי, תאי עצב נושאי מידע המכונים נוירונים, נפגשים באזורי מפגש בשם סינפסיס. חומרים כימיים במוח, כמו אדרנלין ודופאמין, מעבירים גירויים עצביים דרך אזורי המפגש לגירוי או הרגעת התאים. בעולם המחשבים מחליפים מתגים את התאים ומספרים את הגירויים.

בערב חג המולד של שנת 1989 הקליד תאלר את המלים של כמה משירי החג החביבים עליו והזין אותם לתוך רשת עצבית. ברגע שלימד את הרשת את השירים, הוא הפעיל את התוכנית, וזו החלה להלחין שירי חג משלה על בסיס רסיסים מעוותים של השירים שלמדה.



בהמשך יצר תאלר רשת עצבית נוספת אותה אימן לזהות את המבנה של יהלומים וחומרים קשים אחרים. כמו כן יצר רשת נוספת כדי לפקח את פעולות הרשת הראשונה.



הוא שלח גירוי דרך כמה מחיבורי הרשת, ומשהו החל להתרחש. הגירוי, כמו זריקת אדרנלין או זרם חשמלי המופעלים על המוח, גרם לרעש. במקרה זה אין הכוונה לרעש כצליל, אלא לרעש כפעילות אקראית. והרעש עורר שינויים ברשת.



התוצאה היתה רעיונות חדשים. המחשב המציא חומרים חדשים קשים במיוחד. חלק מהחומרים כבר מוכרים, אולם תאלר לא גילה לרשת כי הם קיימים. חומרים אחרים היו חדשים לגמרי, ולא היו ידועים עד כה לאדם או למחשב.



ראסטי מילר אכל ארוחת צהריים יום אחד בשנת 1998, כאשר את עינו צד עותק של כתב עת למחשבים PCAI. היא דפדף בו ונתקל בכתבה על תאלר ועל מכונת היצירתיות שלו שממציאה חומרים חדשים. מילר הבין מיד כי תאלר עשה צעד נוסף אל מעבר לטכנולוגיות הבינה המלאכותית הקיימות, כמו אלגוריתמים גנטיים ולוגיקה המתחשבת בגורמים משתנים (fuzzy logic).



הגאונות בהמצאה של תאלר היא הרעש שהיא מחדירה למערכת, אמר מילר.



"הרעש נותן לנוירונים את המרווח הקטן הנוסף שמאפשר להם להמציא רעיונות חדשים", אמר מילר.



חוקרים נוספים שותפים למסקנה זו.



בינה מלאכותית מסורתית מבוססת על מומחים אנושיים שמזינים את המערכת בכמויות עצומות של מידע ורשימת כללים ליצירת מודלים, אמר רוברט קוזמה, מדען מחשבים מאוניברסיטת ממפיס. "אולם לא ניתן להפיק יצירתיות בצורה לוגית, צעד אחר צעד", אמר קוזמה. נדרש קצת רעש כדי להמציא רעיונות טובים, אמר.



סוכנויות הביון מתעניינות



אולם לא רק הרעש הוא שהופך את מכונת היצירתיות של תאלר לכה גאונית, ממשיך קוזמה. תאלר מצא את המקבילה המתמטית לגירויים שמפעילים את הנוירונים - סוג רעש מיוחד.



מה גם שמכונת היצירתיות היא המבקרת החריפה ביותר על עצמה. למעשה, מובנית לתוכה רשת ביקורת עצמית אשר מאתרת את הרעיונות הטובים ביותר שהפיקו רשתות רועשות ומתגמלת החלטות נכונות. באמצעות היזון חוזר הרשת יכולה להמציא רעיונות טובים עוד יותר. מערכת לימוד עצמי זו היתה ההמצאה הראשונה של "קריאייטיוויטי משין", והפטנט השני שרשם תאלר.



תאלר גם מפתח רובוטים אשר אמורים לחדור לבונקרים של האויב, לאסוף מודיעין ולנצל את המידע שאספו נגד האויב. חיל האוויר של ארה"ב כבר חתם על חוזה עם תאלר לתכנון רובוט מסוג זה.



רובוטים שנשלחים לחלל כבר צוידו בעבר במערכות בינה מלאכותית, אמר תאלר. אולם רובוטים אלה זקוקים למהנדסים אנושיים לתכנות תנועות הרגליים שלהם ולקביעת הכללים לעקיפת מכשולים. כל מפגש עם מכשול הוא ייחודי, ומחייב תכנות מחודש, כללים חדשים וזמן.



רובוטים דמויי תיקנים שמפתח תאלר לומדים ומפיקים לקחים תוך כדי תנועה. אחרי כל צעד שהם עושים, הם מקדישים מספר שניות לבחירת הצעד הטוב הבא, ומבצעים אותו.



אולם תאלר לא נעצר ברובוטים. מכונת היצירתיות יכולה לפתור כמעט כל בעיה בכל תחום, אמר. כך למשל, סיעור מוחות שערכה המכונה הוליד מברשת שיניים המצחצחת בצורה הטובה ביותר האפשרית. כך נולדה מברשת השיניים Oral-B CrossAction.



תעשיות הרכב והאבטחה אף הן מגלות עניין בהמצאה של תאלר. סוכנויות ביון מבקשת לנצל את הטכנולוגיה של תאלר למיפוי האינטרנט ואיתור פעילות חריגה בה.



חובבי מדע בדיוני רואים קווי דימיון ל"סקיינט"



מגוון היישומים הרחב של הטכנולוגיה מעורר דאגה בקרב אנשים החוששים כי מכונת היצירתיות תמלא יותר ויותר תפקידים שבוצעו באופן מסורתי על ידי בני אדם.



או גרוע מכך. מכונות בעלות מודעות עצמית עלולות להחליט שאין עוד צורך בבני אדם ופשוט להשמיד את המין האנושי