השופטת אלשיך: אין הסבר הגיוני מדוע רשויות המס צריכות להיות קודמות לנושים הרגילים בחלוקת נכסי החברה

"אין הסבר הגיוני מדוע רשויות המס מקבלות זכות קדימה על פני הנושים הרגילים בעת חלוקת כספים בחברות שנקלעו לקשיים", כך אמרה אתמול שופטת הפירוקים והקפאות ההליכים של ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, ביום עיון שקיימה פירמת רואי החשבון דלויט לעורכי דין בנושא מיזוגים ופירוקים.



אלשיך התייחסה להלכת קידוחי צפון של ביהמ"ש העליון - אותה הלכה המתייחסת לבעלות על סחורה שנמכרה באשראי מספק ללקוח שנכנס להליכי פירוק - ואמרה כי "אני לא מאמינה שביהמ"ש העליון ביקש להקפיץ לראש התור ובניגוד לסדרי הנשייה את הספקים (הנושים הרגילים)".



כזכור, קבעו שופטי העליון בפרשת קידוחי צפון, כי אם חברה שרוכשת סחורה באשראי נכנסת להליכי פירוק, תישאר הסחורה בבעלותו של הספק - ולא תהפוך לחלק מנכסי החברה שבפירוק, וזאת גם אם הספק לא רשם שעבוד על הסחורה ברשם המשכונות. לאחרונה נדרשה אלשיך ליישם את החלטת העליון בהליך כינוס הנכסים של קבוצת חברות און למיזוג אוויר, אך בחרה לסייג את ההלכה, שלפי תפיסתה עלולה לפגוע בסדרי הנשיה. במקביל נבחנה ההלכה במסגרת תיק תעשיות אלקטרוכימיות גם ע"י שופטת הפירוקים בביהמ"ש המחוזי בחיפה, סגנית הנשיא בלהה גילאור. גילאור, לעומת אלשיך, דווקא צידדה בהלכה של העליון.



אתמול התייחסה אלשיך לעניין במהלך הרצאתה, ואמרה כי יש להניח שיוגשו ערעורים גם על פסק הדין שלי וגם על פסק דינה של גילאור, וטוב שכך, שכן כדאי שהלכת קידוחי צפון תובהר עד תום על ידי שופטי העליון.



אלשיך ציינה כי בניגוד לארה"ב ולהליכי צ'אפטר 11, המתחילים כבר כאשר החברה נכנסת לקשיים, בישראל החברות המגיעות לביהמ"ש ומבקשות הגנה מפני נושים נמצאות כבר במצב סופני. אלשיך התייחסה בהרצאתה לשיקולים אותם מביא ביהמ"ש בחשבון בעת שהוא שוקל האם להעניק לחברה הקפאת הליכים.



השיקולים המרכזיים אותם ציינה השופטת הם: האם יש לחברה סיכוי אובייקטיבי לחזור לפעילות תקינה, והאם תקופת הקפאת ההליכים תזיק או תועיל לנושים. אלשיך מציינת כי שיקול מרכזי במתן צו הקפאה הוא הסכמתם של הנושים המובטחים לממן את תקופת ההקפאה. כמו כן יש לבחון את מידת תרומתם של בעלי המניות - מי שעומד למעשה מאחורי הבקשה להקפאת הליכים - להסדר. השופטת ציינה כי על בעלי המניות להראות נכונות להציל את החברה ולהזרים לה כסף חדש ונקי.



אלשיך ציינה עוד, כי לאור מצב המשק ומצב האבטלה הגואה, נכנס בשנתיים האחרונות שיקול משמעותי נוסף והוא נושא העובדים, כאשר ברור שבפירוק כל העובדים מפוטרים בעוד בהקפאת הליכים חלקם או רובם ימשיכו להיות מועסקים, וייתכן שעם הצלחת ההקפאה הם ימשיכו לעבוד בחברה.